משלחת ישראל להאיטי גורמת לשאר להחוויר
נהננו לשמוע את כתבת CNN משבחת את הצוות הישראלי ומבקרת את עזרתה הדלה של ארה"ב. האם נקבל סיוע זהה כשנזדקק לו? שטח צבאי
לאחר מכן היא ממהרת לבית החולים האמריקאי דל האמצעים והמיטות, ללא חדרי ניתוח וללא מכשור מתקדם ומותחת ביקורת על ארה"ב.
"זה כמו עולם אחר להשוות בין בתי החולים", היא אומרת בציניות כשהיא משווה בין בתי החולים הישראלי והאמריקאי. "אלוהים. יש להם מכשור", היא מחמיאה שוב.
"הישראלים באו מהקצה השני של העולם...." היא אומרת לצוות הרפואי האמריקאי ורומזת לאוזלת היד האמריקאית שנמצאים במרחק של שעת טיסה. אחד הרופאים אומר בתגובה: "זה מביך להיות אמריקאי".
רופאה אמריקאית מוסיפה, "רעידת האדמה היא אסון, אבל גם מה שקורה כאן עכשיו הוא אסון". איפה ארה"ב כשצריכים אותה? איפה מדינות המערב שטוענות כל היום לבעיות מוסר וערכים ומתריסות נגד ישראל ושאר המדינות שנלחמות נגד הטרור. כך גם היה אחרי מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה.
יש שיאמרו בצה"ל כי המנטאליות האמריקאית היא זו שיצרה עיכוב בהקמת בית חולים שדה גדול ורחב שיוכל להכיל את כמות הפצועים בהאיטי, ובאופן מוזר הותירה את הבכורה לישראל, שהקימה את בית החולים הגדול ביותר למרות המרחק הרב שנדרשה לחצות המשלחת של קצין הרפואה הראשי, תא"ל נחמן אש.
"Hope is not a message", אומרים האמריקאים, "תקווה היא לא מסר". בארה"ב הכל צריך להיות מסודר, מאורגן עד לפרט האחרון וגלגלי הצדק טוחנים לאט. רק ביום ראשון אמורה להגיעה נושאת מטוסים כשעליה בית חולים צף. יש שהאיחור האופנתי שרשמו האמריקאים יוצר טעם לפגם. זה אולי עוד סדק במיתוס שנוצר סביב המעצמה. כך גם היה באסון סופת קתרינה בארה"ב שלקח זמן לממשל להוציא תוכניות פעולה ולשלוח למקום האסון טיפול רפואי רחב לנפגעים.
חיל הרפואה שיחזר במימדים שלו את מבצע אנטבה. את רמת המסירות והנחישות לחצות את הגלובוס כדי להעניק
כנראה שלמטבע הלשון הישראלי 'יהיה בסדר' יש גם צדדים חיוביים. צה"ל הוציא במהירות משלחת תוך הפגנת גמישות בכל מצב ובכל תנאי, ובצרוף של שבועת הרופא שמתחייב לסייע ולעזור לכל חולה ופצוע. הנוסחה עובדת.
המצב בהאיטי עד כדי כך מתוח, שבימים הקרובים יידרש תא"ל אש להכריע האם לשלוח מהארץ משלחת נוספת כדי שתחליף את המשלחת שפועלת כרגע בהאיטי, או להחזיר את כל המשלחת ארצה. מה שאמור להשפיע באופן מהותי על קבלת ההחלטה היא האם יהיה למי למסור אחריות. האם יהיה כוח רפואי רציני שיהיה ניתן למסור לו את עשרות הנפגעים שאושפזו בבית החולים הישראלי.
תא"ל שלום בן אריה מפקד המשלחת ציין אתמול (ה') כי הצוות הרפואי בבית החולים השדה הישראלי טיפל עד כה ב- 455 פצועים, ביצע 196 ניתוחים, ערך שבע לידות ומתוכן שלושה פגים הועברו לטיפול באינקובאטורים. עם זאת בחמישה עשר מקרים מתו הפצועים במהלך הטיפול. 60% מהמאושפזים הם מתחת לגיל 16 ומרבית הפציעות הן מהתחום האורטופדי.
שנה לאחר מכן אמר מזכ"ל האו"ם לשעבר קופי ענאן בביקור בארץ, שישראל נדרשת לחדש את יחסיה עם האו"ם והזכיר את מטבע הלשון הציני. באותה נשימה אנחנו צריכים לשאול האם אנחנו נזכה לאותה עזרה מצד מדינות המערב והאו"ם אם חלילה תרעד האדמה בישראל בסדר גודל כזה? האם הביקורת לה זוכה ישראל מצד האו"ם תהיה תקועה כמו קוץ בגרון בזמן שיתרחש כאן אסון.
רפי מן ציטט בספרו "לא יעלה על הדעת" את ראש הממשלה גולדה מאיר שאמרה פעם: "תמיד אמרתי ואני אומרת זאת גם עכשיו: לביטחונה של ישראל אחראית מדינה אחת – מדינת ישראל".
נכון שהמשלחת הישראלית להאיטי מחזקת את המיתוס ומנפחת את החזה על רקע המחמאות בכלי התקשורת הבינלאומיים, ואפילו מנשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון. עם זאת מדינת ישראל צריכה לזכור שעליה לסמוך קודם כל על עצמה וכי כל עזרה לה תידרש ישראל ביום שאחרי תיחשב כבונוס. לפחות על פי נתוני רשות החירום הלאומית בישראל אסון בסדר גודל של האיטי הוא לא בדיה ולא תסריט הוליוודי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם