היום: מערכת הבחירות בארגון המורים נפתחת
74 אלף מורים על-יסודיים ייחלו בהליך הבחירות שאורכו 3 חודשים. מי יעמוד בראש הארגון – רן ארז הוותיק או רוח חדשה – דודי פרידמן?

יו''ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז. צילום ארכיון: ראובן קסטרו
בשלב הראשון, שמתחיל היום ויימשך כשבוע, ייבחרו כ-600 נציגים בית ספריים. נציגים אלו הם שיבחרו את 53 חברי מועצת הארגון, אשר יבחרו את הנהלת הארגון ואת היו"ר. רק בתום הבחירות שייערכו במועצת הארגון, בערב פסח, יתברר מיהו היו"ר.
ההערכות בשטח הן כי מדובר ב"קרב צמוד" בין שני המחנות, ורק בעוד כעשרה ימים, כאשר יתברר מיהם 600 הנציגים לועידת הארגון, יהיה קל יותר להעריך מי מהם מזוהה עם ארז ומי מהם מזוהה עם פרידמן.
עד לרגע האחרון צפויה להמשיך המלחמה הקולנית בין הצדדים, הרוויה הפעם בהשמצות והתקפות על בסיס אישי.
כפי שפורסם השבוע במעריב, מורים רבים נרתעים משיטת הבחירות המסורבלת ומרובת השלבים ובשני המחנות מודאגים מכך שלא מעט מורים לא יטרחו בשל כך להשתתף בבחירות. מורים רבים אינם בקיאים בהליך הבחירות ולא בטוח שישתתפו בו בגלל אופיו השונה.
פרידמן: המורים לא מרגישים קשורים לבחירות
כאמור, את זהות היו"ר יבחרו בסופו של דבר באופן ישיר רק 53 אנשים. המשמעות היא כי אם מורה אחד תומך במועמד א', אך בבית ספרו נבחר נציג התומך במועמד ב', השפעתו של אותו מורה אינה משמעותית כבר מהשלב הראשון של הבחירות.

דודי פרידמן צילום: ראובן קסטרו
יריבו של ארז דודי פרידמן אמר בתגובה כי "בעינינו זאת שיטה גרועה ואנכרוניסטית, ואם ניבחר נפעל למעבר לבחירות אישיות - כך המחויבות של היו"ר לכלל המורים תהיה גדולה יותר. העובדה
שרק 53 חברי מועצה בוחרים את היו"ר היא אחת הסיבות לכך שהמורים מרגישים לא קשורים לבחירות".
ואילו רן ארז אמר בתגובה: "בודאי שהשיטה מבטאת את רצון המורים. שיטת הבחירות היא למעשה כמו שיטת האלקטורים האמריקאית. אלה שבנו את ארגון המורים וקבעו את השיטה לפני 50 שנה, קבעו אותה כך שלא יהיו סיעות, ונקודת ההתחלה בין מורה מוכר למורה אלמוני תהיה שווה. למורה שרוצה להיות יו"ר יותר קל לשכנע את המורים שמכירים אותו מאשר 47 אלף מורים. כך מורה יכול גם בלי תקציב ענק ובלי הרבה זמן להתפתח משלב לשלב ולשכנע עוד בוחרים. רק מורה שיעבור את שלושת השלבים יוכל להיות יו"ר וזאת הדרך".







נא להמתין לטעינת התגובות



