השיגעון והשיטפון: צופים בשיטפונות בלי להסתכן
השיטפונות שבדרום הם מחזה מרהיב ונדיר שרבים מסרבים להחמיץ, ולכן לוקחים את הסיכון ויוצאים אל השטח. היכן נמצאות נקודות התצפית הבטוחות, ואיך כדאי להיזהר? דובי זכאי מדריך
כנער צעיר וחסר ניסיון טיילתי לבד בערוץ נחל ערוגות. באותם הזמנים עוד לא היו דיווחים על שיטפונות, לא היה מכשיר רדיו ובטח לא טלפונים סלולריים. ואם זה לא מספיק, הייתי גם חסר ניסיון בטיולי מדבר, ובנחל ערוגות עוד לא היו שלטי אזהרה ופקחים.
אם אני זוכר נכון, זה היה יום חורף יפה, עם שמים תכולים מעל מדבר רחב. מרחוק לא נשמע קול ציוץ הציפורים, אלא קולם של סלעים מידרדרים. אני, שלא הבנתי את סימן האזהרה, המשכתי בדרכי. הרעש העמום אף סקרן אותי וגרם לי לטפס על סלעי המצוק. שניות אחרי שסיימתי את הטיפוס הגיע הזרם הראשון, שעוד היה חלש. בתוך כמה רגעים נשמע רעש חזק מעבר לעיקול, והערוץ התמלא, כאילו הנחל הקיא את הכל מתוכו. שצף עכור סחף במהירות סלעים, רהיטים, גזעי עצים ואפילו גוויה של פרה. הוא חבט בדפנות הערוץ וגרר איתו את צמחיית הנחל.
ישבתי נרעד על הסלע, מפחד לזוז. זאת הייתה אולי הפעם הראשונה שניסיתי לדבר עם אלוהים, ורעדתי תוך כדי מלמול תודה על שאני לא נמצא ליד אחד הסלעים במרכז הערוץ. היה לי מזל, ואת הלקח שלי לא שכחתי עד היום. אבל לא לכולם היה המזל שלי. השיטפונות של הימים האחרונים גבו את חייהם של שני אנשים: שרה פוגל, 55, וחברה יורם הוכמן, 58, שגופתו נמצאה אתמול בבוקר בנחל ערבה.
רועי סימון, מנהל בית הספר שדה עפרה, מכיר את תופעת ציידי השיטפונות מקרוב. הוא יודע שאין סיכוי למי שנקלע לאחד הערוצים, אבל הוא גם יודע היטב שנהגי הג'יפ העקשנים ימצאו דרך לעקוף את מחסומי המשטרה שמוצבים ליד המקומות המסומ כנים. את עבודת ההסברה שלו הוא עושה בשטח, על הכבישים. העצה הטובה ביותר שיש לו עבור
גם רז ארבל מעמותת תיירות הר הנגב, מדגיש את נושא הבטיחות. על פי ארבל, ניתן לראות עדכון שיטפונות וללמוד על כמה מקומות בטוחים שמהם אפשר לראות את השיטפון באתר gonegev.co.il. ארבל מספר שרבים הגיעו לראות את השיטפונות, והזהירים גם חזרו הביתה בשלום.
סוף לילה צונן וגשום אי שם בגוש דן. באחת הדירות נדלק אור. גבר מנומנם מציץ מהחלון: "יופי, הגשם ממשיך", הוא ממלמל לעצמו. בתוך רגע ירתחו המים לכוס הקפה, ואז ייצא לדרך. בקצה האחר של גוש דן מתחיל לנוע ג'יפ חבוט לכיוון ירושלים. עוד שני משוגעים יוצאים מכורבלים במעילים בדרכם אל השיטפונות.
ברדיו מודיע החזאי על סכנת שיטפונות, וההודעה בסוף החדשות מלהיבה עוד כמה משוגעים. בתוך כמה רגעים יתחילו שיחות הטלפון בין ציידי השיטפונות. "מה קורה? מתארגנים? ", שואל אחד: "נבוא עם הג'יפ עם הכננת, לכל מקרה, רק אל תשכח את הגזייה והקפה". הנוהל קבוע, וגם האנשים.
בינתיים, במדבר, המראות יפים. קרן רכה של שמש ראשונה מציצה מבין העננים ומלטפת את הגבעות הזהובות. עדר כבשים מדלג על הגבעות בצד הכביש, וזרימה נאה בצד הכביש מתגבשת לעבר ים המלח. הזרימה הזאת הופכת די מהר לנחל. הגשם לא נח לרגע. הוא מכה בגג הג'יפ והצוות צופה בהנאה בזרמים הגואים. צלצול נוסף מידיד במצפה יריחו: "נחל פרת הפך לסמבטיון". ההודעה החדשה קובעת את המסלול הבא.
החלום הרטוב של ציידי השיטפונות הוא להיתקע בין נחל חבר ונחל ערוגות. הנחלים השוצפים זורמים על כביש 90 ומשאירים את עין גדי כאי של ביטחון. ההסגר הזה מחזיק מעמד במשך יום או יומיים, עד שיורדים המים ואפשר לעבור בכביש. עד אז אפשר רק לקפץ לנקודת התצפית.
אי אפשר לא להבין אותם, את המשוגעים האלה. מראה הנחל במדבר הוא מרהיב, גם אם צריך להתעלם מכבשה אומללה שנקלעה לשיטפון. צריך רק קצת ריהוט רטוב: כיסאות וכמה מזרנים. בסוף המסע חוזרים הציידים למרכז הארץ, עם האבק הלבן של אדמת החוואר ועם הרבה סיפורים. היום הבא מוקדש בדרך כלל לניקיון הג'יפים והציוד. אחרי זה נשאר רק לחכות לשיטפון הבא.
למי שבכל זאת מרגיש שהוא לא יכול בלי זה, ישנם כמה מקומות עם מראות עוצרי נשימה, בטוחים יחסית.
הנחל הוא קניוני ומסוכן מאוד, ואין לרדת לערוצו. את השיטפון אפשר לראות במסלול שנמצא מעל חלקו העליון. נקודת ההתחלה היא מול הכניסה לקיבוץ אלמוג.
הנחל מסוכן מאוד בזמן שיטפון. לאורך הערוץ ישנן כמה נקודות תצפית, וגם לאורך היובלים שמובילים אליו.
בכביש העולה למצוקי דרגות לפני הכניסה למצוק ישנה עלייה חדה לנקודת תצפית נוספת. שביל הליכה קטן מוליך עד לקצה גבוה מעל ערוצו של הנחל, ובהמשך הוא זורם לים המלח וחושף את הדלתא הענקית שנשפכת לים המלח.
על כביש 90 שעובר ליד חופי ים המלח אפשר לראות את ערוץ הקדרון, שמגיע ממזרח ירושלים ועושה את דרכו הארוכה לים המלח. הנחל השוצף זורם על הכביש ויוצר מראה מרשים, שעוצר את התנועה וגורם למשוגעי השיטפונות לשלוף את המצלמות. למרבה הצער מעורבבים מי השיטפונות במי ביוב מטוהרים, מה שקצת מעכיר את היופי.
כמה טיפים לציד שיטפונות בטוח
> בתי ספר השדה בערבה, הר הנגב, אילת ומדבר יהודה מדווחים בזמן אמת על המצב בנחלים. מנהלי בתי הספר מציידים את המבקשים במידע על המקומות הבטוחים שבהם ניתן לראות שיטפון.
> מי נחל שזורמים על הכביש מעידים על הזרם הגדול שבדרך. בדיוק כמו במחסום רכבת - אסור לעבור. לעתים ניתן לראות זרם עכור וחלש על הכביש. שימו לב שתחתיו יכולים להיות בור או אבן גדולה, שיגרמו לנהג להיתקע באמצע הזרם.
> הקפידו להישמע לאזהרות. לפני כל ערוץ נחל בעייתי יש מחסום של המשטרה.
> שימו לב שמספיק מעט גשם כדי להפוך את אדמת המדבר לעיסה חלקלקה. חריצי צמיגי הרכב נוטים להתמלא בעיסה הזאת והופכים את השטח למלכודת שממנה הרכב לא ייצא.
> שבילים עלולים להפוך למלכודת חלקלקה ברגע שהמים שוטפים אותם. אפילו הנהג המנוסה ביותר לא יוכל לעצור את ההחלקה.
> ישנם מקומות מסודרים לצפות מהם בשיטפון, להתפעל מהחוויה ולא להסתכן. בררו היכן הם, מראש.
> מפקדי יחידות החילוץ: "חובבי השיטפונות מסכנים את חייהם"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם