חרדים לסביבה: בונים על חשבון הטבע
חוות בודדים מאושרות בדיעבד, ישובים בדואים מתפרסים על שטחים נכבדים ועיר חרדית חדשה מאיימת לפגוע בגן הלאומי תל ערד
בדוח האיומים על השטחים הפתוחים לשנת2010 של החברה להגנת הטבע. פיתוח ישובים חדשים מוגדר בדוח כאחד האיומים הגדולים ביותר על השטחים הפתוחים. בחברה להגנת הטבע מתייחסים אל הקמת ישובים חדשים כפיתוח מיותר, שכן את הפתרונות לפיתוח ניתן לעשות ביישובים קיימים.
הבקשר זה מצביע הדוח על מספר נקודות כשל. הראשון הוא הסדרת חוות מבודדות שקמות שלא כחוק אך בדיאבד מקבלות אישורים מהממשלה. השני הוא הכשרה של ישובים בדואים המתפרסים על שטחים נכבדים, ללא בחינה מוקדמת של נזק לשטח ומאושרים. נגע נוסף עוסק בהרחבה עירונית - במקום לחזק יישובים קיימים ושכונות ישנות שניתן לפתח בוחרים לקדם תוכנית לבנייה והקמת יישובים חדשים.
שטח העיר העתידית כסיף מוגדר כיום כשטח חקלאי. בדוח טוענים כי הקמת היישוב איננה נדרשת מבחינה תכנונית, זאת על סמך מלאי תכנוני מאושר למגורים בשכונות מגורים בעיר ערד וכן ביישובים חדשים שאושרו, אך טרם הוקמו באזור זה כגון הישוב כרמית בצומת שוקת.
לקראת סוף שנת 2009 התקיים דיון בוועדת משנה של המועצה הארצית בנושא והוועדה המליצה על הקמת העיר החדשה, על אף שהמהלך אינו תואם לעקרונות מדיניות התכנון הארצית ולמרות שקיימות חלופות ראויות בשטחים המיועדים לפיתוח בסמיכות לערים הקיימות בנגב.
מיקומה של העיר, בלב בקעת ערד, צפוי לפגוע ברצף השטח האיכותי הפתוח של בקעת ערד, מסבירים בדוח ומוסיפים כי "להקמת הישוב יהיו השלכות משמעותיות על המרחב בשל רגישותו הנופית הגבוהה וקרבתו לגן הלאומי תל ערד.
איתמר בן דוד, המתכנן הסביבתי של החברה להגנת הטבע, אשר כתב וערך את דוח האיומים טוען
לדבריו, יש לפעול למניעת בידול של קבוצות בחברה ויש לשלב את החרדים ביישובים קיימים. מנגד עולות טענות כי היישובים הקיימים לא מעוניינים לספח אליהם עשרות אלפי חרדים כיוון שהם חוששים משינוי אורח החיים ביישוב ומשינוי בהרכב האוכלוסין של היישוב. בחברה להגנת הטבע סבורים כי אם במרכז הארץ, בבני ברק למשל, יש ריכוז של אוכלוסיה חרדית שלא פוגע בהתנהלות של שאר החברה, אפשר למצוא את העמק השווה גם בפיתוח התיישבות חרדית בדרום הארץ ביישובים קיימים ולא לפגוע בשטחים הפתוחים במרחב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם