לא יימכרו מים מבין המשאבות בתחנות הדלק
בסמיכות מבהילה למשאבות התדלוק, מונחים מגדלים של בקבוקי מים מינרליים. בשעה שאנחנו מתדלקים, נפלטים לאוויר עננים של אדי דלק רעילים, שמורכבים מרשימה של חומרים לא ידידותיים, בראשם הבנזן המסרטן. לא מומלץ לנשום את האדים הללו. עיריית תל אביב מצטרפת לחולון ולירושלים ומתחילה להילחם בתופעה
- מים שקטים: אין להם רק דלק
- י-ם: כתבי אישום נגד 5 תחנות פז על מכירת מים
לא לבקבוקים לצד המשאבות צילום: אמיר מאירי
לפני כשלושה חודשים פנה משרד הבריאות לרשויות המקומיות בדרישה לאכוף את התקנה האוסרת על הנחת המוצרים ליד משאבות הדלק. עיריית תל אביב נערכה לתקנה, והודיעה לכל תחנות הדלק בשטחה על תוספת לרישיון העסק של התחנה: חל איסור על תחנות הדלק להניח מזון ובקבוקי שתייה בשטח הפתוח בין משאבות הדלק. התנאי, שהוסף לבקשת משרד הבריאות, נכנס לתוקף באופן מיידי וייאכף על ידי גורמי הפיקוח העירוני ורשות הרישוי.
ממשרד הבריאות נמסר כי המשרד פועל לאכיפת הנושא במסגרת סמכויותיו על פי חוק רישוי עסקים. "יש להדגיש שנותן רישיון העסק הוא הרשות המקומית, האחראית גם לאכיפת תנאי רישיון העסק," נאמר במשרד הבריאות. "תחנות הדלק הן אינן פריט רישוי החייב באישור משרד הבריאות ולמרות זאת, אני מוצאים לנכון לפנות באופן יזום לרשויות ולדרוש את טיפולן בנושא מתוך אחריותנו לבריאות הציבור."
מים שקטים
מי שמחפש המחשה לקשר הבעייתי בין בריאות וסביבה, יכול למצוא אותה כמעט בכל תחנת דלק בישראל: שם, בסמיכות מבהילה למשאבות התדלוק, מונחים מגדלים של בקבוקי מים מינרליים, שישיות על גבי שישיות. בשעה שאנחנו מתדלקים, נפלטים לאוויר עננים של אדי דלק רעילים, שמורכבים מרשימה של חומרים לא ידידותיים, בראשם הבנזן המסרטן. לא מומלץ לנשום את האדים הללו; עוד פחות כדאי לשתות אותם, גם לא במחיר האטרקטיבי שבו הם מוצעים בתחנות.
כימאים, אנשי מקצוע ואקדמיה משוכנעים שחלק מהאדים הרעילים מחלחלים לתוך הבקבוקים. הפלסטיק אטום לנוזל, אבל לא לגזים, בעיקר בתחנות שבהן התחלופה איטית יחסית והבקבוקים מבלים שעות ארוכות בקרבת המשאבות. בעלי תחנות הדלק, הרשתות הגדולות, טוענים שלהד"ם.
באופן שערורייתי, שכה אופייני
לסירבול השלטוני בישראל, מעבר לאזהרות ולתחינות, משרד הבריאות מוגבל ביכולתו להשפיע על מה שקורה בתחנות. משרד הבריאות אמנם חתום על רישיון העסק של כל תחנה, אבל ברישיון של רוב התחנות הקיימות נכתב שהן מורשות למכור רק "דלק ומוצריו". מכירת מים בשטח הפתוח של התחנה לא נכללת ברישיון. אם התחנות היו מבקשות להרחיב את הרישיון ולקבל היתר למכירת מים מחוץ לחנויות השירות - משרד הבריאות היה כנראה מסרב. אבל הן לא מבקשות. למה להסתבך?
בתנאים האלה, מי שצריכה להיכנס לתמונה היא הרשות המקומית, שאמורה לוודא שעסקים לא מוכרים את מה שלא נכלל ברשיון שלהם. ואת רוב הרשויות המקומיות, ניחשתם נכון, זה ממש לא מעניין. למה להתעמת עם רשתות הדלק רבות העוצמה אם אפשר להעלים עין? העיריות הבודדות שלא מעלימות עין הן חולון וירושלים שלאחרונה החלו לטפל בעניין. עכשיו, כאמור, הצטרפה כעת גם עיריית תל אביב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם