ועדת חקירה: הפלישה לעיראק - בניגוד לחוק
ועדה הולנדית רשמית קבעה כי הפלישה לא התבצעה לפי החלטה של מועצת הביטחון, וכי הממשלה לא עדכנה את הפרלמנט כראוי על תמיכתה
ראש הוועדה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר ויליברורד דיווידס, הציג בשידור חי את 550 העמודים של ממצאי החקירה שנכתבו אחרי חודשים של דיונים. ראש הממשלה יאן פיטר בלקננדה, שכיהן בתפקיד גם בזמן הפלישה ב-2003, הורה על הקמת הוועדה בפברואר שעבר אחרי שהועלו ספקות לגבי החוקיות של התמיכה ההולנדית.
"החלטות מועצת הביטחון של האו"ם לגבי עיראק משנות התשעים לא נתנו מנדט להתערבות הצבאית האמריקאית-בריטית ב-2003", קבעה הוועדה.
"על אף קיומה של אי בהירות מסוימת, הניסוח של החלטה 1441 לא יכול להיות מפורש באופן הגיוני כהיתר למדינות בודדות להשתמש בכוח צבאי כדי לאלץ את עיראק לציית להחלטות מועצת הביטחון בלי אישור של המועצה", נאמר בדוח.
הוועדה ציינה כי הולנד העניקה תמיכה פוליטית למלחמה כי היה חשש שלסדאם חוסיין יש נשק להשמדה המונית וכדי לעמוד לצדן של בנות בריתה המרכזיות בברית נאט"ו. רק לאחר הפלישה התברר כי הטענות האמריקאיות בדבר נשק מוסתר לא היה מבוסס.
הדוח מותח ביקורת חריפה על הממשלה, מאחר שלא עדכנה את הפרלמנט באופן ראוי במהלך 2002 ו-2003 על בקשתה של ארה"ב כי תסייע בתכנון הפלישה או על לוח הזמנים לפלישה הלוגיסטית. "העדכון היה צריך להיות מלא הרבה ביותר", אמר השופט הבכיר. "המידע משירותי הביון והביטחון הועבר באופן סלקטיבי".
בהתייחסה לבלקננדה, קבעה הוועדה כי הוא לא השתתף בפגישה המכרעת במשרד החוץ באוגוסט 2002,
המסקנות, ובמיוחד הסתרת מידע מהפרלמנט, נחשבות "פשע פוליטי" בהולנד, והן יכולות להוות בסיס לקריאות מצד חברי פרלמנט להתפטרותה של הממשלה. כמה מפלגות כבר קראו היום לממשלה להשיב באופן מיידי על הטענות שהועלו בדוח.
הדוח ההולנדי מגיע בזמן שבבריטניה ממשיכה ועדת החקירה הציבורית את דיוניה על התנהלות הגורמים הרשמיים סביב המלחמה בעיראק. היום העיד בפני הוועדה אליסטר קמפבל, שהיה יועץ התקשורת של ראש הממשלה לשעבר טוני בלייר.
לדברי קמפבל, בלייר אמר לנשיא ארה"ב ג'ורג' בוש ב-2002 כי בריטניה תתמוך בפעולה צבאית נגד עיראק אם ייכשלו כל המאמצים הדיפלומטיים לפרק את תוכניות הנשק של סדאם חוסיין. היועץ הבכיר הבהיר כי מעולם לא הייתה "ריצה לעבר המלחמה".
"אם זה לא ייעשה באופן דיפלומטי וזה צריך להיעשות באופן צבאי, בריטניה תהיה שם. זה היה הכיוון של המסר לנשיא", סיפר קמפבל על המכתב ששלח בלייר לבוש. הוא תיאר את המכתבים בין שני האישים כ"כנים ביותר".
"אני חושב שראש הממשלה רצה כל הזמן לפתור את זה בלי שתהיה אפילו ירייה אחת", אמר קמפבל, שהיה אחד מיועציו הקרובים ביותר של בלייר בין 1994 ל-2003. הוא הבהיר כי בלייר היה מודאג מהסכנה של נשק להשמדה המונית בידיה של מדינה מסוכנת כמו עיראק עוד לפני פיגועי הטרור של 11 בספטמבר.
קמפבל סיפר כי ראש הממשלה הנוכחי ושר האוצר ב-2003, גורדון בראון, היה מיועצי הקרובים של בלייר. "בראון היה אחד משרי המפתח שאתו הוא היה מדבר באופן קבוע", אמר היועץ הבכיר.
בלייר אמור להופיע בפני הוועדה ב-25 בינואר כדי להציג את עמדותיו ואת הסיבות לתמיכה בפלישה האמריקאית. הוועדה הודיעה כי לנוכח הביקוש העצום והעניין הציבורי הרב, היא תערוך הגרלה כדי לקבוע מי יוכל להיכנס לאולם בזמן העדות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם