שליפות עם עינת ברזילי
ח"כ ציפי חוטובלי: שאפתנית וחרוצה, רועי שרון: כתב מתנחלים חתיך ורציני, אורי אורבך: הגון ומצטיין, חנוך דאום: חכם ועושה דווקא
עינת ברזילי פרטי
רווקות
לא פשוט. אבל מחבריי הנשואים אני שומעת שגם הזוגיות לא. בכל מקרה, מצב שנידון להיות זמני בלבד, אסור לקדש אותו אבל אפשר להקדיש אותו להרבה דברים טובים. אינשאללה. בשמחות.
אלוקים
שמיים גבוהים. אפשרות מתמדת למקום גבוה יותר מהמציאות יומיומית מחוספסת. אני לא פוחדת ממנו, אני יראה. אני לא מתריסה נגדו. אני מקשה עליו כשהוא מקשה עלי. יש לנו יחסים עמוקים מאוד ונעדרי זיוף. אני מרגישה את נוכחותו בעוצמות החזקות ביותר ברגעים שאני מאוד מאוד כנה בהם.
תורה
המשאב הכי משמעותי של הנפש והמחשבה. במצבים מורכבים, כשהמילים שלי נגמרות, אני מפתיעה את עצמי ונעזרת במדרש או פסוק: "אתה מבין? זה כמו שריש לקיש שאל את רבי יוחנן במה הועלת לי.." מי שעומד מולי לעיתים המום.
קרית שמואל
שמורת טבע של הפועל המזרחי. שכונה מתוקה וקהילתית ברוח תורה ועבודה. בלי פוליטיקה ובלי דגלים מעבר לאהבת אדם ואלוהים. אני בת ונכדה לתושבי הקריה. וכל משפחתי המורחבת מתגוררת בה. כשיצאתי ממנה אל העולם, לקח לי זמן לקלוט שיריעות החממה הוסרו מעלי, ואני צריכה לשחק את המשחק. לא בטוחה שלמדתי.
חרד"ל
קשה לי איתם. לדעתי הם מצליחים להוציא את כל חדוות החיים מן התורה, שהיא באמת משיבת נפש. אני לא חושבת שהקצנה מבטאת אמונה חזקה יותר, אלא דווקא פחד.
דתל"שים
חילוני לעולם לא ידמע ב"עיני עמך בם תלויות". ודתל"ש כן. זה כל ההבדל.
נשות הכותל – מבינה את הצורך לקחת חלק בעבודת
ה, לא מבינה למה זה אומר להניח תפילין ברחבת הכותל. מצד שני, לנהוג כלפיהן באלימות זה דבר מגונה ודוחה.
קולך
ארגון שמוביל מהלך שבסופו נשים דתיות יהיו ידעניות יותר, מוגנות יותר ושלמות יותר.
קול באשה
וגם שיער באישה וקרסול באישה ומפתח צוואר באישה. תתמודדו.
אינטרנט
טרף את כל הקלפים. אוצרות בלומים של ידע, צבע וצליל. העולם מעולם לא היה כל כך בהישג יד. ובמקביל האדם הבודד מעולם לא היה כה בודד. בבית מול מחשב.
פרנסה
עניין שטרם הפנמתי. מה, הייתי אמורה לשאול כמה משלמים?! מוזר.
סרוגים - עונה שנייה אווה גז, באדיבות יס
סדרה מתוקה, אנושית נאיבית ומפוקחת. הבחירה הנבונה בשחקנים מהשורה הראשונה אפשרה גם לאחרון הכופרים להרגיש כלפי הדמויות המוזרות עם הכיפה, תחושת הזדהות בסיסית. כל הכבוד ללייזי וחווה שעשו שירות נהדר וטלוויזיה טובה.
המסרגה
בכל שבוע, באתר יס וואלה מיד אחרי סרוגים. ננסה לפתוח את הפריים על נושאים כמו גרושים, חוזרים בתשובה, הורות לרווקים, ותכנון משפחה. יחד עם שחקני הסדרה ואורחים נבונים מן המגזר שלנו. ויש לנו רק רבע שעה בכל פעם לעשות את זה. תחזיקו אצבעות
מדרשת שדה בוקר
פרק ילדות מקסים. אני בעיקר זוכרת מרחבים גדולים. של מדבר, של אפשרויות, של פתיחות ומחשבה. שם התגבשו כל מושגים הראשונים שלי על ערכיות, הגשמה עצמית וחברות. המורים שלימדו אותי שם יכלו להיות מהנדסי חלל ואמנים אבל הם חיפשו דרך לעשות ציונות לא "להצליח בחיים". והם הצליחו – יש להם לפחות תלמידה אחת אסירת תודה.
טלוויזיה
מונית, איפור, מיקרופון ויאללה! לאייטם הבא! בין לבין אפשר לנסות להשחיל מילה על המצב. הכי שטחי. לפעמים הכי כיף.
אהבה
נוהגים להאשים את הרווקים המבוגרים בבררנות, בקהות חושים, אדישות. אני חושבת שהרווקים הם החולמים האמיתיים. הרומנטיקנים. מי שמסרבים להתפשר על הפנטזיה לאהבת אמת "גדולה מהחיים". בדרך ועם הגיל מבינים שהחיים הם הדבר היחיד הגדול באמת, ולתוכם צריך לנסוך אהבה. לא להיפך.
שירה
את השיר הראשון כתבתי בכיתה ב'. והוא הסתיים במילים: "מה קרה? מה מתרחש? המדינה בת 35!". מאז מילאתי מחברות רבות. ורק בשנים האחרונות העזתי לשלח כמה מן הקן. ומה הופתעתי כשחזרו אלי ישובים לבטח בין דפי כתבי עת! מן השירה באתי ואליה אשוב.
מתנחלים
לא יכולה לסבול את העליהום התקשורתי המסית כלפיהם. ציבור איכותי, מסור ושורשי. עם זאת, אני חושבת שהציונות הדתית הפריזה במקום שהיא פינתה למפעל הזה. ציונות דתית היא גם הקיבוץ הדתי, גם כפר סבא, קריית אתא ובאר שבע.
תל אביב
לא מצליחה ללכת בשדרות רוטשילד בלי לשמוע מוסיקה בראש. התסיסה התרבותית והאופנתית מטריפה את חושיי, אבל ביום שישי בין השמשות אני רוצה לירושלים או לחיפה.
ציפי חוטובלי יוסי אלוני
סופרת מקורית וסוחפת וחברה טובה שלי. את שהרה הכרתי כשהיינו תחקירניות ב"החדר" עם רות קלדרון, ומאז החברות שלנו צלחה שנים ארוכות ומורכבות. כשאני מדברת עם שהרה אני יכולה לראות איך המילים שלי נופלות בדיוק על הצד הנכון שלהן.
ציפי חוטובלי
בחורה שאפתנית וחרוצה. הבאתי אותה לנרג' יהדות לכתוב טור קבוע, ואני אשמח לראיין אותה כשתהיה שרה בממשלה, בעוד קדנציה או שתיים.
רועי שרון אריק סולטן
כתב המתנחלים הכי חתיך ורציני שיהיה בטלוויזיה והעורך המייסד של נרג' יהדות. הייתה תקופה שמייל ממנו עשה לי את היום, לשבט או לחסד - מפרסם את הטור או לא מפרסם.
אורי אורבך
ח"כ הגון ומצטיין. העיתונאי הכי ישר בתעשייה. מורה הדרך, כותל מערבי והראשון שנתן לי פינה בטלוויזיה בתוכנית "שבוע טוב" עם עליזה לביא. לא שוכחים דברים כאלה.
חנוך דאום
בחור חכם ומוכשר עם נטייה בלתי נשלטת לעשות דווקא.
חנוך דאום צילום ארכיון
נרג' יהדות
הייתה לי הזכות להיות חלק בימים השוקקים כשהערוץ פרץ דרך, ואחר כך הכבוד להיות עורכת הערוץ, וכמעט לגור פיסית במערכת. המגזר הדתי לאומי הוא המגזר שעובר את התהליכים המרתקים ביותר בחברה הישראלית,והיה אושר גדול לתת להם במה וביטוי בכל יום. שיהיה בהצלחה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם