שובה של המושבה: תשוחזר משמר הירדן ההסטורית
מדינת ישראל הצעירה סירבה לשקם את המושבה משמר הירדן לאחר שנהרסה בקרבות עם הסורים במלחמת השחרור. אתמול (ב'), 62 שנה אחרי, זכו ותיקי המושבה במעט נחמה עם התחלת עבודות השחזור במקום
"ביוני 1948 כוח של הצבא הסורי חצה את נהר הירדן ותקף את המושבה. המטרה שלו הייתה להגיע לכביש 90 הסמוך וכך לנתק את הגליל העליון מעורק התחבורה הראשי שלו", שחזר שמוליק סגל, יו"ר העמותה להנצחת המושבה, שהיה בין התושבים שנלחמו על הגנתה.
"במשך ארבעה ימים הדפנו את האויב לבדנו, עד שביום הרביעי הסורים הצליחו לכבוש את המושבה. אני הסתתרתי עם אבי ועם יתר הלוחמים במרתף שהיה תחת ביתנו. אבא שלי עלה למעלה כדי להגיד להם שאנחנו נכנעים ומוכנים ליפול בשבי, אבל חייל סורי ירה בו והרגו. בסך הכל נהרגו 14 לוחמים תושבי המושבה ויישובי הסביבה. אני נפלתי בשבי ביחד עם יתר הלוחמים שנותרו בחיים".
כשסגל חזר עם יתר חבריו מהשבי הסורי, שנמשך 13 חודשים, הוא גילה כי אין לו לאן לחזור. כל המושבה נחרבה עד היסוד, ולמרות הפצרותיהם החוזרות ונשנות, הממשלות של אותן שנים לא נעתרו לבקשתם לחזור ולהקים את המושבה על הריסותיה בטענה כי המקום מיועד להקמת קיבוץ גדות.
"אלה היו ימי שלטון מפא"י", הסביר סגל. "אנחנו היינו מזוהים מבחינתם עם בית"ר כי היינו היישוב היחיד בגליל העליון שהיה מוכן לקלוט את חברי התנועה. המפלגתיות באותן שנים שלטה".
לבסוף הוקם קיבוץ גדות במרחק של קילומטר מחורבות המושבה, ומושב משמר הירדן החדש קם בשנות החמישים במרחק שני קילומטרים מההריסות. "אחרי שהבנתי שלא יתנו לנו לחזור עברתי לגור שם, כדי להיות קרוב לבית שלי", אמר סגל בצער. "אני לא יכול לקבל את זה שעשרים משפחות שעיכבו את האויב, ובכך הצילו את כל הגליל העליון, פשוט הופקרו על ידי המדינה".
המועצה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם