לראשונה: תקן סביבתי בינלאומי למבנה ישראלי
מרכז המבקרים ברמת הנדיב הוא היחיד בארץ שזכה בתקן העולמי לבניינים ידידותיים לסביבה. המים ממוחזרים, התאורה טבעית, המיזוג חסכוני והגג מכוסה עצים. המהנדסים מבטיחים: הבנייה הירוקה לא יקרה יותר - וחוסכת חשמל ומים
הבנייה הירוקה תופסת בשנים האחרונות תאוצה בעולם המערבי ונחשבת לאחד התחומים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לצמצום פליטות של גזי חממה. ישראל נמצאת בפיגור ניכר בתחום זה, והמודעות להשלכות הסביבתיות של הבנייה מחלחלת באטיות רבה. בשנים האחרונות אמנם הושקו בישראל כמה פרויקטים של בנייה ירוקה, בראשם בניין המשרדים של בנק לאומי ברחוב יהודה הלוי בתל אביב וסניף של בנק הפועלים ביקנעם, אלא שבניינים אלה עומדים בתקן הירוק הישראלי, שהוא פחות תובעני ממקבילו האמריקאי.
מרכז המבקרים ברמת הנדיב הוא מרכז חינוכי-סביבתי, שכולל תצוגות של הצומח והחי בפארק הנדיב ובאזור כולו. את המבנה - שנפתח לציבור לפני כמה חודשים - תכננה הארכיטקטית עדה כרמי-מלמד. האחים המהנדסים רפי ויהושפט אהרוני אחראים להכשרתו לקבלת התקן הבינלאומי. אתמול סיפרו כי התהליך ארך שנתיים תמימות, וכלל עמידה בקריטריונים מחמירים.
על מנת לצמצם את צריכת האנרגיה, למשל, כוסה גג הבניין באדמה שעליה נשתלו עצים מקומיים, ולמעשה הגג הפך לגינה. בדרך זו, הטמפרטורה בתוך הבניין יורדת בקיץ בכמה מעלות. התייעלות אנרגטית נוספת מושגת בגזרת המזגנים:
המים מהבניין ממוחזרים במלואם באמצעות מתקן טיהור, ומשמשים להשקיית הגינות מסביב. עצים שנכרתו באזור הבנייה נגרסים ומשמשים לקומפוסט, ואילו עצים ייחודיים הושארו במקומם והבנייה נעשתה סביבם.
למרבה ההפתעה, הבנייה הירוקה אינה יקרה יותר. "למבנה כזה אין שום עלויות נוספות", אומר רפי אהרוני, "ולאחר שהבניין פועל יש חיסכון גדול בעלויות החשמל והמים. הסיבה שלא בונים כך את כל הבניינים בישראל קשורה למנטליות, חוסר מודעות והרבה בירוקרטיה ממשלתית".
ברמת הנדיב משוכנעים שפריצת הדרך תפתח את השער לבניינים נוספים. "יש ארבע דרגות של תקן LEED", מסביר יהושפט אהרוני, "ארד, כסף, זהב ופלטינה. אנחנו זכינו בארד. אנחנו מאמינים שהבניין של אינטל בחיפה יזכה בעוד כמה חודשים בדירוג של זהב או אולי אפילו פלטינה, וכך גם הבניין של בית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב".
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם