גידול משמעותי בכמות דוחות האחריות הסביבתית

בשנת 2009 פורסמו כמות כפולה של דוחות לעומת 2008. בין החברות המפרסמות: סלקום, אלביט והבנקים הגדולים במשק. מי קורא את הדוחות? זו שאלה אחרת

nrg מעריב | 10/1/2010 11:21

בשנת 2009 פרסמו בישראל 15 דוחות אחריות סביבתית, עליה של 50% לעומת השנה שעברה. לדברי חברת ביונדביזנס, המתמחה בתחום, הגידול משמעותי והוא מציג את העובדה שמגזרים שלמים במשק הפכו את הדיווח החברתי-סביבתי לנורמה מקובלת.

◄מי קורא דוחות אחריות סביבתית?
◄אני קורא את הדוחות ומסביר למה

דוח אחריות סביבתית. נורמה מקובלת? צילום: SXC

בין החברות המפרסמות דוחות ניתן למצוא ייצוג למגזר הבנקאי בישראל – שלושה בנקים (לאומי, פועלים ודיסקונט) פרסמו דוחות, למגזר התקשורת (סלקום) וגם לחברות התעשייה הגדולות כגון תרכובות ברום, אורמת ואלביט.

"מגמה זו מעידה כי יותר ויותר עסקים פועלים בשקיפות ומעניקים חשיבות לתקשור פעילותם בתחום", אומרת איליין כהן מנכ"לית משותפת בביונדביזנס. לדבריה, המרחק בין ישראל למדינות דומות הוא עדיין גדול ביותר והרוב המוחלט של החברות פועלות באטימות חברתית-סביבתית ולא בשקיפות.

טוויטר עדיף?

אז מה באמת התועלת והערך שדוח הקיימות מייצר לחברה? מומחים מציינים מספר אלמנטים חשובים כשהם בוחנים את הצורך בדוח – ראשית, הוא יוצר לחץ על החברה להמשיך לשפר את ביצועיה מבחינת קיימות. שנית, הוא עוזר לענות על ציפיות ודרישות של בעלי עניין מבחינת מידע, שקיפות ונושאים חשובים אחרים והוא גם שב ומאשרר את היות הקיימות חלק חשוב בדרך שבה החברה פועלת ומתפתחת.

מעבר לכך, הדוחות הללו הפכו בשנים האחרונות לחלק מהמיצוב והמיתוג

הירוק של חברות, שהוא חלק חשוב בפני עצמו – לדוגמה, סקר מצא כי 80% מעדיפים לעבוד בארגון שיש לו מוניטין ידידותי לסביבה.

נשאלת השאלה האם דוח הקיימות במתכונתו הנוכחית מספק את הסחורה ומייצר את הערך לחברות באופן האופטימלי ביותר. ואולי בכלל אפשר להשיג את התועלות הללו באופן אחר. בלעדיו. ואולי לדוח שכזה, שבדרך כלל כולל עשרות רבות של עמודים ומידע, אין מקום בעולם שבו אפשר לתמצת (כמעט) הכל ל-140 תווים בטוויטר?