כך קבר פינס את המפץ הגדול של השמאל
הודעת הפרישה של ח"כ פינס היכתה את השמאל בתדהמה: מורדי העבודה, מרצ ואחרים בנו עליו לקונפדרציה היונית שעמדה לקום בכל רגע
- ברק לפינס: מקווה שנראה אותך בפעילות ציבורית
כל אלה, שרקמו בחודשים האחרונים בחשאיות מוחלטת את "מפץ השמאל הגדול", פשוט לא הבינו מאיפה זה בא להם. פתאום אין אופיר פינס. היה, ואיננו עוד. יחד איתו, כנראה, נגוז החלום לפרק מתחת לרגליו של אהוד ברק את העבודה, ולהקים אותה מחדש, בתצורה משופרת, במקום אחר.
סביר להניח שרוב הגורמים, אם יישאלו היום, יכחישו את הפרטים המתפרסמים כאן. במציאות, כולם היו שותפים. כולם אישרו אותם בשלב כזה או אחר. בימים האחרונים זה התחמם. כמה מגיבורי הסיפור נראו מסתודדים במסדרונות הכנסת. המתח עלה. אתמול אישרו למעריב כמה מהם את הפרטים.
המעקב אחרי ההתפתחות הזו התקיים בשבועות האחרונים. לפחות שניים מהח"כים המעורבים נתפסו, באירועים פרטיים, מפליגים בדמיונם על "רעידת האדמה" שתתרחש בקרוב, בקרוב מאוד. הוויכוח האחרון נותר על מי יעמוד בראש ההתארגנות החדשה, ולו באופן זמני. עמיר פרץ ראה עצמו מועמד, גם פינס. הוסכם לא להסכים בינתיים, או ללכת על הנהגה משותפת. מעין "צוות הנהגה".
על פי התוכנית, הייתה חמישיית הח"כים אמורה לפרוש יחד ממפלגת העבודה בעוד כשבועיים, עם התפוגגות האולטימטום (שלושה חודשים) שנתן בזמנו ח"כ
החמישייה הקאמרית הזו הייתה אמורה להקים קונפדרציה עם מרצ. בשלב ראשון, בין שתי מסגרות נפרדות. בשלב שני, תחת מטרייה פוליטית אחת. בעוד כחודש היה אמור גם יצחק (בוז'י) הרצוג להצטרף – כך לפחות טוענים רוב חברי ההתארגנות הזו. הרצוג, כמובן, יכחיש היום. יחד איתו, לפני או אחרי, גופים רבים המזוהים עם השמאל ושייכים היום לעבודה, כולל נתחים מהתנועה הקיבוצית. גורם בכיר בתנועה אישר אתמול למעריב את הפרטים.
גם כמה מהכוכבים שהיו אמורים לקחת חלק בקונפדרציה השמאלית הגדולה של חיים אורון היו שם, למשל עו"ד גלעד שר. "היינו משאירים את ברק עם פואד ושלום שמחון, ומקימים את העבודה האמיתית – עם הערכים והאידיאולוגיה והדרך", אמר אתמול אחד המעורבים. "עכשיו, נותרנו מול שוקת שבורה. לא רק שלא פירקנו אותו, הוא פירק אותנו".
יש כמה הסבורים שהעסק עדיין לא אבוד. את פינס תחליף בכנסת ח"כ עינת וילף. ביממה האחרונה, יש להניח, גיששו גם אצלה. העניין הוא שעכשיו, כשהסיפור יוצא לאור, יופעל עליה לחץ כבד מכל הכיוונים. לא ברור איפה היא, ולמי תחבור.
המהלך כולו תלוי על חוט השערה ותקומתו, כנראה, מאחוריו. נותרה רק השאלה הסתומה, שאינה ברורה לאף אחד: מה הניע את אופיר פינס לעשות את הצעד המדהים, המפתיע והלא מתואם שלו. האם נקעה נפשו? האם מישהו הפעיל עליו לחץ אסטרטגי כלשהו? האם יש לו תוכניות פוליטיות אחרות? על השאלות הללו אין בשלב הזה תשובות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם