קומיקס יהודי, מתברר שיש חיה כזו
נשיות, חנוך דאום ורצח רבין. חבורת הקומיקס הדתית הסאטירית "ארמדיל" יוצאת בפעם הראשונה מהמרחב הווירטואלי שלה
קומיקס של שלומי צ'רקה שפורסם ב''ארמדיל'' .
קשה מאוד לחצוב במה במדיה הפופולרית, שוויתרה מזמן על אפיל אמנותי. מה שמשאיר לאמנים אופציה אחרונה: להתאגד לחבורות יצירה עצמאיות ובלתי תלויות.
הכירו את קבוצת ארמדיל: כבר ארבע שנים שהם מאיירים את התסביכים האישיים והציבוריים שלהם בקומיקס, באנימציה, בסרטונים ובקריקטורות מושקעות במגזין מקוון, בלי לקבל על זה שקל מאף קרן. ויש להם גם טיקט ייחודי: הם דוסים. או כמו שהם מכנים את עצמם: "ארמדיל-בין קודש לחול".
הארמדילואים המייסדים כוללים את יוני שלמון, אהד שמר, שלומי צ'רקה, כתבת "רייטינג" רחלי רוטנר, אורי רוזביץ, יאיר ורדי, אליהו משגב, מיקי פינקלשטיין ורננה שלמון. תשעה דתיים לאומיים בשנות ה-30 שלהם, שגידרו לעצמם פיסת מרחב וירטואלית ברשת.
רק עד סוף פברואר
בכל שלושה חודשים הם מעלים לאוויר גיליון משמח ונוגה כאחד בנושאים כמו זיכרון, אהבה, יופי, גיבורים ועוד, ושולחים אותו גם לרשימת תפוצה של אלפיים איש, כולל צ'יקי ארד וקובי אוז. אתמול, חמישי, הם חילצו את העבודות שלהם בפעם הראשונה מהמרחב הווירטואלי אל קירות גלריה עירוני ה' בתל אביב, בתערוכה שתוצג מדי יום שישי, עד סוף פברואר.
העיסוק שלהם בנושאים כמו אלוהים, שואה, צבא-מצחיק, אינטליגנטי, מורכב ויצירתי. הם נכנסים בממסד הרבני, מטפלים במיליטריזם של הצבא, מלגלגים על התל אביבים ומביכים את החרדים. אבל לצד הניסיון לחתרנות אפשר להרגיש את הכבדות הדוסית. אחרי הכול, מדובר באנשים יראי שמים. בני אדם מחפשי משמעות. מה שמבטיח הרבה כבוד למילים, הרבה רבדים תת קרקעיים ותחתיות
כפולות בכל עבודה. מכל ציור זועק המסר, הו, המסר!, עניין של יותר מדי שעות חברה בישיבה התיכונית. ובכל זאת, יש בארמדיל טונות כישרון ומחויבות ברורה למגניבות.
"כשנפגשנו לפני ארבע שנים, החלטנו שהגיליון הראשון שנעלה לאוויר יהיה בנושא רצח רבין", אומר שלומי צ'רקה, אחיו של שי צ' רקה, חלוץ הקומיקסאים הדתיים, והכוח המניע מאחורי ארמדיל.
"בדיוק ציינו אז עשור לרצח. היה לנו חשוב להגיד משהו חזק, לא מיופייף. זה שאנחנו דתיים היה חלק מהעניין, אבל לא רק. חיפשנו במה. יוני שלמון עשה קומיקס 'זאת אשמתך-שישה שלבים בינך ובין יגאל עמיר', כי הרי כולנו אשמים, וקצת כעסו עלינו שהזכרנו לרבין את אלטלנה, אבל רצינו לפרוץ עם גיליון פרובוקטיבי. בהחלט רצינו שישימו לב אלינו".
"חבורה מוכשרת ברובה שמעצימה את הקונפליקט"
חנוך דאום צילום ארכיון
"מבחינה יצירתית, רואים התפתחות ואומץ ממגזין למגזין. לאט לאט יוצאים מאווירת ה'בני עקיבא' ומקבלים אומץ לגעת בשפיצים הדוקרים של הציונות הדתית".
קחו למשל את הגיליון האחרון והמסקרן שלהם בנושא מיניות, שעבר סובלימציה מעיסוק חזותי בדבר המתנשף הזה, שקורה בין גבר לאישה, לעיסוק המגזרי האובססיבי בצניעות. רחלי רוטנר, בקומיקס משעשע במיוחד, מציגה מעגל קסמים שנקרא "משבר יצירה": זה מתחיל במאיירת הדוסית שרוצה לשחרר את האמנית חסרת העכבות שבה, ונגמר בהנגאובר שנקרא "מה יגידו".
אליהו משגב מחלק אישה לאיברים לפי הלכות הצניעות, מן המרפק עד הקרסול. אורי רוזביץ מביא דיאלוג בין מאייר לבוסים שלו מפינת פרשת השבוע שדורשים "לעדן" את האישה בציור עד שהיא פשוט נעלמת. באיור של שלומי צ'רקה העיתונאי חנוך דאום, שזוכה לפינה קבועה בארמדיל, קורא לבני המגזר "לענג את עצמם", במין פרפראזה על הספר שלו "אלוהים לא מרשה". דאום בתגובה: "שיבלו יפה".
''משבר יצירה'' - קומיקס של רחלי רוטנר במגזין מיניות של ''ארמדיל''
.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם