עמק החלטורה
כשמסתכלים מה קורה בקדימה מתעורר חשק ללכת קצת אחורה
על התחת שלהם תמיד יש קצת דבק, ולא חשוב מה מצע המפלגה, מה שחשוב זה דבק המגע. כמו אצלנו, האמנים, שמדי פעם נאלצים להופיע במקומות שהשתיקה יפה להם רק בשביל הפרנסה ואנחנו קוראים לזה חלטורה, ברור שמה שחשוב למנהיגים הדגולים שלנו זה הסכסוכים הפנימיים השטחיים שלהם. והם לא עושים את זה לטובת העם אלא לטיפוח האגו של עצמם. התדמית שלהם שהולכת ונשחקת והופכת לקריקטורה נלעגת.
נכון, בקומות הגבוהות יש להם משרדים מפוארים ומכוניות שרד יקרות, אבל בדרך כלל, רוב הזמן, הם מתכתשים למטה. בעמק החלטורה.
התוכנית המדינית של רונית תירוש
כשאתה מסתכל על מה קורה בקדימה אתה ממש מרגיש שאתה רוצה ללכת קצת אחורה. קחו למשל את עריקת קדימה הפוטנציאלית, רונית תירוש, שמציעים לה בליכוד את התפקיד הסוריאליסטי - שרה במשרד החוץ. אף אחד לא אומר לה מה היא צריכה לעשות אבל עריקים לא מחפשים עבודה, רק כיסא נדנדה. בעברה הפוליטי העני כיהנה תירוש כמנכ"לית משרד החינוך בראשות השרה לימור לבנת.
אני לא יודע למה אבל יש לי הרגשה שבגלל שתי המחנכות האלו הרבה ילדים מסתובבים כעת ברחובות עם בקבוקי וודקה ביד.
אם תירוש אכן תהיה שרה לא ברורה, כבר יש לה אג'נדה מד ליקה: להחרים מוצרים בריטיים (בעקבות החרם הבריטי העלוב נגדנו).
תחשבו על שרה מכובדת שכל החזון שלה מתממש בלא לקנות במרקס אנד ספנסר. אין לה שום דעה על פתרון מדיני, אבל אם מישהי תקנה שמלה בליידי סלפרידג'ס היא ישר תיכנס בה כפי שרק שרה במשרד החוץ יכולה להיכנס במישהו. ואם זאת לא חלטורה אני לא יודע מה זאת חלטורה.
סיעת החלטורה של אלי אפללו
חלטוריסט בלתי נלאה אחר - אלי אפללו. איש לא ממש יודע מה הוא עשה עד כה ומה הוא יעשה בעתיד, אבל באתר שלו הוא לפחות מסביר לאזרחים שבעבר היה "מחוקק מן השורה ובעתיד המלאכה שמחכה לי היא קשה ומאתגרת".
כמה כללי! משום שכר גע הוא לא מחובר לשום כיסא מאתגר, מאיים אפללו להקים סיעת יחיד, שכנראה רק הוא יצביע לה. ואם אין לו עדיין שם ראוי לסיעה שלו, אני מציע שישקול את השם הזה: מפלגת החלטורה.
הקטנות זורחת משאול מופז
ב"מוסף הארץ" האחרון מתראיין שאול מופז, שהשתתף בכל חלטורות ישראל, על יהירותה של ציפי לבני.
אחד ששמו מופז (מה הוא, אל השמש?) ומתראיין כל כמה חודשים בהרחבה על הצניעות שלו, מוטב שלא ידבר על יוהרה. עדיף שיחרות על קרחתו את המשפט הדגול: אחי, אתה לא מספיק גדול כדי להיות צנוע.
מופז טוען שלבני אינה יכולה להוביל את המדינה משום שיש בה משהו קר ומנוכר שאינו מאפשר לה לתקשר עם אנשים. כמי שסבור שאין מתאימה כלבני לראשות הממשלה - ובעצם היא גם ניצחה בבחירות האחרונות רק ששכחו להודיע לה - אני יודע שאינה יהירה ולעולם לא תתראיין על הצניעות שלה.
ציפי לבני מנהיגה אמיצה
שוחחתי עם פוליטיקאים רבים, רובם נפוחים עם הפרעות קשב. יצא לי לשוחח קצת גם עם לבני. מצאתי בה מישהי חייכנית, רגישה לאחר ופתוחה לוויכוחים. פעם אפילו פתרנו תשבץ ביחד, אקט אינטימי ביותר שלא זכיתי לחוות עם אף מנהיג חלטוריסט אחר.
בהתנצחות החד צדדית של מופז, כמו בהתבטאויות של גנרלים אחרים, נשמעת שוב ושוב הנימה השוביניסטית כלפי לבני: את אישה ואנחנו גנרלים, אז שקט שיהיה פה!
אם מפלגת קדימה הייתה תרבותית היא הייתה צריכה להתלכד סביב המנהיגה האמיצה הזאת. מתי בפעם האחרונה ראיתם מישהו שמוכן להמשיך להנהיג את האופוזיציה ולא להחליף את ערכיו תמורת טובות הנאה וכבוד?
ידידי מהשמאל ואני הצבענו לקדימה משום שהאמנו ליושרה ולתבונה של ציפי, לא של מופז. ואם המפלגה תמשיך להתפורר ולהידבק לחלטורות, לא תישאר לנו ברירה אלא להצביע בהמוננו למפלגת היחיד של אלי אפללו. ראו הוזהרתם.
סקנדל השבוע
נושא מסווג. כנראה שמסתירים את העניין יפה, אבל החיסון הזה נגד שפעת או חזירים לא ממש עובד. רבים מחבריי שכנעו אותי להידקר ואמרתי להם שאני לא מאמין בזה. אחרי כל החומרים המסוכנים שלקחתי בחיי אני די בטוח שכל מה שלא הרג אותי חיסן אותי, ומעולם לא חוויתי שפעת של ממש.
לעומת זאת, החברים הטובים שלי שניגשו אל תחנות החיסון כצאן לטבח, כולם
חולים. חלק אומרים שזו תוצאה טבעית של החיסון אבל זאת כנראה הדרך היחידה שלהם לסלוח למחסנים.
בכל יום אני מקבל טלפון מאונפף מחולה חדש שאתמול התחסן והיום כבר שוכב עם שפעת או שתיים. ומה אני אגיד לכם, זה מתחיל להיראות לי קצת כרצח עם. עכשיו הדרך היחידה שלי לשמור על עצמי היא לא להיפגש עם מחוסנים כדי שלא ידביקו אותי בחיסון שלהם.
המלצה
"איש מבוקש מאוד" מאת ג'ון לה קארה, הוצאת כנרת. זה סיפור "מסוכן" מבחינת התקינות הפוליטית על הנרדפים והרודפים במלחמה נגד הטרור.
סיפור על צעיר רוסי, בנקאי בריטי ואידאליסטית גרמנייה, התרים אחר גאולה אישית בעולם הריגול שאין בו אתיקה אבל יש בו חום אנושי של יחידים. לה קארה, מהיחידים שזקפו אצבע מאשימה כלפי המלחמות האמריקאיות המיותרות האחרונות, פרסם את דעותיו במגזינים זניחים (יחד עם ידידיו הבריטים להתרסה - הרולד פינטר והמפיק המוזיקלי בריאן אינו).
הפעם הוא מביא לנו ספר מתח עוצר נשימה שהוא גם פוליטי, אנושי ומעורר מחשבה
5 דברים לפני ש . .
והפעם, יעקב סתר, שלא צירף גיל ומקום מגורים. ואני מבקש בענווה מהקוראים היקרים שלי להיות יותר יצירתיים (רוב הרשימות שמכילות בעיקר פנטזיות ארוטיות ורצון להצחיק בכל מחיר, ממש משעממות אותי. סליחה).
1. לעבור יום אחד בלי לחשוב על הביטלס, על כולם ביחד ועל כל אחד לחוד.
2. להבין הכי עמוק למה אני כל כך אוהב את חנוך לוין ואיך בכל זאת אני נשאר אופטימי.
3. לקום בוקר אחד ולהקשיב לחדשות שבהן אומר הקריין שהוא מצטער אבל היום אין חדשות.
4. להאמין שאמצא זמן לקרוא שוב את "האחים קרמזוב", " החטא ועונשו" ו"אנה קרנינה" וסוף סוף לקרוא גם את "מלחמה ושלום" ואת "יוליסס".
5. להיפגש עם חייזר אמיתי, לצאת איתו לסיבוב ולחזור הביתה עם הוכחה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם