הציד משנה את הסביבה הימית
נדהמתי לשמוע מכר שחזר מאילת עם חוויות מציד כרישים. אוכלוסיית הכרישים הצטמצמה במאה האחרונה ב-90%. יותר מ- 100 מיליון מהם נעלמים בכל שנה כתוצאה מדיג אסור. הביולוג הימי אלדד גוטנר הוך מודאג
אבל כשהגעתי הביתה הדבר שתפס אותי הוא שהדג הזה לא יחזור לים יותר. הוא לא יהיה במקומו הטבעי, ועוד דג גדול נעלם מהסביבה הימית שגם ככה נתונה לסכנות ולדילול אוכלוסיות בעלי החיים שחיים בה. הרי רוב רובינו כבר לא עוסקים בציד של חיות בר. אז למה לעזאזל דייג כן מותר ומקובל?
פעם, בתחילת המאה העשרים, היה מאוד פופולרי, רומנטי ומסעיר לשמוע על מסעות הציד בערבות אפריקה ובג'ונגלים. מאז הגזע האנושי התבגר ועד אז נעלמו מינים שונים ומיוחדים אותם לא נראה עוד.
אז למה אף אחד לא הולך עם רובה ויוצא למסע צייד של נמר או יעל במדבר יהודה? נכון, מדובר במינים מוגנים אבל, בינינו גם אם לא היו מוגנים כולנו היינו יוצאים בשצף קצף על רעיון מסוג זה כיון שאנחנו מוקירים ואוהבים את חיות הטבע המדהימות והנהדרות הללו, ומאפשרים להם לחיות בסביבתם הטבעית.
אנחנו אפילו גאים ומעריכים מאוד את סביבת הטבע שיש לנו, עם השפנים, והיעלים והעגורים וכל חיות הבר שבהם. ולכן אנחנו אפילו פועלים לשימור הסביבה כדי שילדינו יזכו לחויות בטבע ויוכלו לראות בעלי חיים במקומם הטבעי.
ומה באשר לדיג? מדינת ישראל, מיוחדת בגלל מיקומה הגיאוגרפי. מדינתנו שוכנת באזור אסטרטגי מאוד, מפגש שלושת היבשות אירופה, אסיה ואפריקה. כל אורכה של ישראל כ-800 קילומטר ולמרות קוטנה יש בה מגוון רב של אזורים אקלימיים: אנחנו יכולים לראות הרים מושלגים, אקלים ים תיכוני, חופים חוליים צהובים, מדבריות צחיחות עם נופים מסותתים עוצרי נשימה וים טרופי עם שוניות אלמוגים.
האחרון נמצא בקצה הדרומי של המדינה. שונית האלמוגים של אילת מיוחדת גם בפני עצמה כיון שהיא שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם מבחינה גיאוגרפית. אילת עצמה מתפרנסת וחייה בזכות מיקומה, יש בה מלונות תיירות, מועדוני צלילה ומהווה מקום מרכזי ליציאת טיולים ברחבי ההרים והואדיות שמסביב.
ההתחממות הגלובלית, גדילת אוכלוסיית העולם והפיתוח האזורי פוגעים בסביבות הטבעיות ובמיני בעלי החיים המצויים בהן. יחסי גומלין מסועפים ומורכבים קיימים בין כל מיני בעלי החיים ושינוי של המערכת בעקבות העלמות של בעל חיים זה או אחר גורם לשינוי של כלל החברה הטבעית.
דוגמה לכך היא הוויכוח האם הכנסת כלובי דגים לצורך גידול חקלאי בצפון מפרץ אילת משפיע על שונית האלמוגים באילת וגורם להידרדרותה. בסופו של הדיון, כמובן, הוצאו הכלובים מהים וגידול הדגים עבר לגידול בבריכות ביבשה. דוגמה נוספת היא ירידת כמות הדגים הצמחוניים הניזונים מאצות בכל שוניות האלמוגים בעולם. בגלל ירידת אוכלוסיית הדגים הצמחוניים, חסרי חוליות הניזונים מאצות כגון קיפודי הים נשארו כבעלי החיים שמחזיקים ומונעים מהאצות להשתלט ול"חנוק" את שוניות האלמוגים. פגיעה נוספת באוכלוסיית קיפודי הים יגרום להרס הסביבה הימית ולהגעה לנקודת אל-חזור מבחינת הסביבה
לכן דייג של דגים וכרישים גם הוא מוביל לפגיעה אנושה בסביבה הימית. דגים כגון לוקוסים (דקרים) או כרישים מהווים אטרקציה בלתי רגילה לדייגים בים אבל כמותם נמוכה גם ככה בטבע, מה שאומר שדילולם יגרום לפגיעה אנושה בסביבה. דגים אלו הינם דגים טורפים שחשיבותם הינה גדולה מאוד.
הם חשובים כך שהם מהווים מרכיב חשוב בשרשרת המזון הביולוגית ומהווים סלקציה הטבעית לסילוקם של בעליי חיים, חלשים או חולים בטבע (תיאורית "הברירה הטבעית" של דרווין), וכך מניעים את הדינמיקה בסביבה הימית ושומרים על בריאותה..
אוכלוסיית הכרישים נפגעת בצורה חמורה ביותר, 100 מיליון כרישים נעלמים כל שנה כתוצאה מדייג ופגיעה בסביבה. רבים מהכרישים מצויים כבר בסכנת הכחדה. אוכלוסיות הדגים אשר בים הידלדלו כל כך, שנשארנו עם פחות מעשרה אחוזים ממה שהיה פעם בתחילת המאה הקודמת.
אין צורך להוסיף שאיבוד ייחודיותה של שונית האלמוגים באילת ופגיעה באוצר טבע זה יגרום לפגיעה לא רק בנפשם של חובבי הטבע אלא גם פגיעה כלכלית אנושה.
עשרות צוללנים וחובבי צילום תת ימי מגיעים לאילת כדי לצלול וליהנות מפלא טבע זה. תחרות צילום בינלאומית המתקיימת פעם בשנה בשונית האלמוגים מקרבת ומביאה מאות אנשים מכל קצוות העולם וגורמת לפרסום חיובי לסביבה הימית בישראל ולאופייה המיוחד. מבחינה כלכלית שונית האלמוגים "מניבה" תמורה של כ- 200 אלף דולר לקילומטר. משאב כלכלי/טבעי חשוב ללא ספק.
אל לנו להעלים עין מהעלמות המינים והפגיעה בסביבה הימית. חיות אלו המהוות מרכיב חשוב ובלתי נפרד מהסביבה הטבעית הימית בהם הם מצויות עוד לפני תקופת הדינוזאורים וחשוב שאנו והדורות הבאים נשמור ונדאג לכך שלא נאבד חלק כל כך חשוב מעולם הטבע המדהים הזה.
הכותב הוא דוקטורנט בביולוגיה ימית באוניברסיטת בר אילן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם