לבחון מחדש את הרפורמה
רשות המים בישראל מתקיימת בעולם הזוי, המנותק מהמציאות הטכנולוגית והכלכלית שבה פועלת מדינת ישראל. הגיע הזמן לשינוי
הסצינה נראית כלקוחה מאחת ממדינות העולם השלישי: בכל מדינה חצי-מפותחת היה מודד המפלס נשלח לתפקיד מועיל יותר, ובמקומו היו מתקינים חיישן פשוט המשדר ישירות לאינטרנט את המידע החיוני, בכל זמן נתון ובדיוק רב יותר.
במדינה מסודרת, איש לא היה מתעניין במפלס המים, שכן מנהלי משק המים היו דואגים להקים מערכת התפלה שתבטל את תלות המשק כולו במפלס האגם ובחסדי שמים. אבל רשות המים בישראל מתקיימת בעולם הזוי, המנותק מהמציאות הטכנולוגית והכלכלית הפועלת המדינה.
הניתוק המוחלט של מועצת רשות המים ומנהליה ניכר גם ב"רפורמה" ההזויה שהם מנסים להנהיג במשק המים המקרטע. לפני שנים רבות ביקשו אנשי הנציבות והאוצר לשנות את תעריפי המים באופן שישקף באופן אמיתי את עלות המצרך היקר הם הקימו ועדה בראשות הכלכלן פרופ' ראובן גרונאו, שחישבה את עלות אספקת המים לכל בית בישראל.
הוועדה גילתה שעלות הובלת המים משתנה ממקום למקום, וכדי לגבות מחיר "ריאלי" יש לגבות בכל מקום מחיר אחר: ישובי ההר ישלמו יותר, כי להעלות אליהם את המים, ישובי השפלה ישלמו פחות.
לפקידים היה ברור שרפורמה כזו אינה יכולה לעבור את מבחן הציבור, והמלצות הוועדה העלו אבק במגירות.
ב-2006 הוקמה רשות המים, ומנהלה, פרופ' אורי שני, קיבל סמכויות בלעדיות לקביעת תעריפי המים לצרכנים שאינם חקלאים. סמכויות העל היוו הזדמנות פז להסרת האבק מעל רפורמת האיוולת, ושני הציג את התוכנית ל"שימוע".
כמעט ברגע האחרון ותחת לחץ פוליטי כבד נגנזה התוכנית לתעריפים
גם הפעם נזקקו אנשי רשות המים להסברים מיוחדים וללחצים כבדים כדי לסגת משיטת התמחור המוזרה שהמציאו. התהליכים הלחוצים והמבולבלים שעברה "רפורמת המים" לא אפשרו לרשות להציג ב-1 בינואר- תאריך היעד שנקבע - תעריפים המבוססים על חישוב סביר.
הכל מסכימים שמים המופקים בהתפלה יקרים ממים הנשאבים מהכינרת. אולם ההתפלה מחייבת ייקור של 10 אחוז לכל היותר, בעוד שרשות המים קבעה, בתמיכת האוצר, ייקור מדורג בשיעור של 50 אחוז. פרטי החישוב של התעריפים החדשים מעולם לא הוצגו לציבור, ולכן קשה לבדוק אותם.
ברור הוא שהכלכלנים "שכחו" להכליל בתחשיב מרכיבים חדשים, כמו, למשל, עלויות חיבור רשת המים הארצית למתקני ההתפלה החדשים (בור של כ-750 מיליון שקל) ואת ההשקעות הנדרשות בשיפור רמת טיהור מי השתייה ומי הקולחין.
לעומת זאת מטילה הרפורמה באופן בלתי שוויוני על הצרכנים את מימון ההשקעות בשיקום תשתיות המים. חלק גדול מהכשלים שבעבודת החישוב המרושלת של רשות המים נחשף בשבוע שעבר על ידי מבקר המדינה, שהצביע על דרך להתחיל בפתרון הבעיה: הרכב הרשות חייב להשתנות, מועצת הרשות חייבת לכלול נציגי ציבור ומנהליה חייבים להיות אנשים בעלי רקע מתאים במינהל ציבורי ובניהול כלכלי ולבחון מחדש את העלויות, המחירים וניהול משק המים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם