חציל מנומר בערבה
וגם סולנום פטמות, אוזן ארי אפריקאית כתומה ודגי נמו שחורים. בתחנת המחקר והפיתוח הדרומית יאיר שוקדים על פיתוח ענפי החקלאות של הדור הבא
בתוך החממות והמבנים של תחנת המחקר והפיתוח "יאיר" (הנקראת על שמו של יאיר גוראון ז"ל, המנהל הראשון של האתר) יוצרים את העתיד של החקלאות בערבה. הכניסה לחממת הפלפלים נראית כאילו לקוחה מסרט מדע בדיוני שכוכביו ירקות. החוקרים ריכזו בחממה הזאת זנים של פלפלים עגולים, מוארכים, צרים, עבים, דמויי כוכב, ובצבעים מדהימים: צהוב עז, אדום, ירוק, סגול, כתום, חום, מנומר ועוד.
בין שורות השתילים הצומחים לגובה בשיטת הדליה מבצבצים גם חצילים-דקים כמו גזר, ירוקים, לבנים או מנומרים. בחממת העגבניות כבר הצליחו לגדל אשכולות של עגבניות מנומרות ועגבניות שרי מוארכות. גם עגבניות ורודות בולטות בתוך מגוון הצבעים, הגדלים והצורות, שהצליחו לעצב אנשי המחקר והפיתוח בערבה.
בהמשך מציגה מעין קטרון ממושב עידן את חידושי הפרחים. כאן הולכים על מוצרים חדשים, שיהפכו למבוקשים בבורסות הפרחים של אירופה. "פיתחנו זן
בתום המסע בין החממות אנו מגיעים למבנה לא מרשים מבחוץ, שבתוכו מאקלמים עשרות זנים של דגי נוי מהאוקיינוס, שיהפכו בשנים הבאות לענפי גידול חדשים בערבה. יש כאן זנים של דגי נמו ואלמוגית. דגי הנמו, המוכרים בצבעיהם הכתומים, מאוקלמים כאן בצבעים שחורים וכתומים. דג הנתחן עובר תהליכי אקלום ולימוד. זהו דג צהוב, גדול ומרשים, שאת סודות הריבוי שלו בטבע מנסים ללמוד כאן כדי לאפשר לעוד חקלאים להתפרנס מגידול דגי נוי במים מליחים.
את תצוגות הירקות, הפרחים והדגים ממרקים בימים אלה לקראת היום הגדול של המחקר והפיתוח בערבה, שיצוין בחוות יאיר בסוף החודש, ב-27 וב-28 בינואר. ביומיים האלה יגיעו לחווה הקטנה מומחים לחקלאות מהארץ ומחו"ל נספחים מסחריים משגרירויות זרות בישראל, מגדלים מירדן ומהרשות הפלסטינית וגם מאות משפחות מהערבה הגאות לראות את הדורות העתידיים של הגידולים, שמהם יתפרנסו צאצאיהם. אלה ימי החג הגדולים של הערבה, ולכן מגיעים כולם על טפיהם וקרוביהם כדי לחזות בפלאי החקלאות של הדורות הבאים.
בתוך הריכוז הגדול של החממות בולט מתקן לא ברור הנראה תלוש מסביבתו הצמחית. זהו מתקן ההתפלה הסולארי, הנחשב כאן להיי-טק של הדורות הבאים. זהו מתקן ניסיוני, שהוקם בסיוע משרד החקלאות כדי ללמוד את נושא המיזוג בין המים המליחים שבערבה לבין המים המותפלים, כלומר את היחס הדרוש בין מים מליחים לבין המים היוצאים ממתקן ההתפלה הסולארי.
בינתיים, המים המותפלים מעניינים את החוקרים לצורכי השקיה של גידולים ולא כמי שתייה. המטרה היא להגיע לידע רב ולמציאת נוסחה מנצחת לשילוב בין ריכוזי המלחים שבמים הקיימים כיום בשפע בקידוחים שבערבה לבין המים המותפלים. מתקני ההתפלה צורכים אנרגיה, ולכן בודקים עתה את הכיוון של הפעלת המתקן החדשני באמצעות אנרגיית השמש.
ניר אפשטיין, ממגדלי דגי הנוי הגדולים בערבה, כבר בנה מזמן מערך של לוחות לקליטת אנרגיית השמש כדי לספק חשמל לחממות הדגים שלו במושב חצבה הסמוך. השימוש באנרגיה הסולארית להפעלת מתקן ההתפלה נחשבת כאן לפריצת דרך, ובאמצעותה יוכלו לקיים חקלאות המבוססת על מים מותפלים באמצעות אנרגיה סולארית גם במקומות נידחים בעולם, הרחוקים מכל מקור אנרגיה ומים טובים. הניסיון נמצא בתחילת הדרך, אולם מבטיח רבות, מספרים החוקרים.
"החקלאות בערבה ובנגב היא אסם הירקות של מדינת ישראל ומכל העולם מגיעים אלינו כדי ללמוד מההישגים שלנו", מסביר אילון גדיאל, מנהל המחקר והפיתוח בערבה התיכונה והצפונית, את ההיגיון שמאחורי הניסיונות בתחנת המחקר והניסויים יאיר.
"יש בערבה 30 אלף דונם לחקלאות, והרוב משמש לגידול ירקות. אנחנו מפתחים זנים חדשים, שיטות גידול חדשות, והכל במסגרת הפעילות שלנו לאפשר את קליטת המשפחות של דור המתיישבים הבא בערבה. נושא הזנים המיוחדים והמרהיבים חשוב, ויש לו משמעות שיווקית. אבל העבודה שלנו היא לאפשר גם פיתוח ענפים המתאימים לקליטת מתיישבים, הגם שאין להם חלקות אדמה המתאימות לחקלאות. כך הכנסנו את גידול דגי הנוי לייצוא, שהפך בערבה לענף חשוב. בניגוד לגידול הירקות, ענף זה מצריך הרבה ידע לפני קליטת הלהקה הראשונה של דגי הנוי הקטנים".
יש לכם דרישות מיוחדות בחיפוש זנים חדשים?
"אנחנו מחפשים זנים שמתאימים לערבה ושאפשר לקטוף אותם במשך כל ימות השנה. צריך להתאים את הגידולים לעונות השנה, שיטות הגידול והמים בערבה. נושא המים אינו פשוט, והבעיה תיפתר רק כאשר יחברו את האזור למקור מים איכותי".
למי אתם מייצאים?
"אנחנו שולחים כיום לארצות הברית אלפי טונות של ירקות בכל שנה, ובזכות המחקר והידע שצברנו, הירקות מגיעים עד לשם בצורה טובה. יש חשיבות לשילוב עבודת המחקר והפיתוח עם החקלאים, וזאת כדי לפעול ביחד למען הגעת המוצר לצרכן באיכות המבוקשת.
"אנחנו עובדים על איכות, ולכן אנו משקיעים כסף ומאמצים בהגנת הצומח ובעמידה בתקנים של גורמי הבריאות הקפדניים ביותר בעולם. בלי איכות, אין לנו מה לחפש בחו"ל".
יש חידוש בגידול המלונים, עכשיו שנאסר להשתמש בחומרי הדברה מסוימים?
"גידול המלונים הפך לפני שנים לאחד מסמלי ההיכר של הערבה. בשנים האחרונות הוגבל השימוש במתיל ברומיד בעולם, וגם אנחנו מחפשים טכנולוגיות חדשניות לטיפול בחיטוי קרקע ללא חומרים מזיקים. עכשיו אנחנו עובדים על שתילי מלונים המורכבים על שתילים חסינים מפני מזיקי קרקע והיבולים שלהם הולכים וגדלים".
ההצלחות של חוות המחקר בקידום הפיתוח של זני ירקות, פירות, תבלינים, טיפול במזיקים וטיפוח חקלאות אורגנית, הביא בימים אלה לכיוון חדש: הצגת הידע בפני הציבור, ובעיקר סיורים בחממות שמיועדות לאורחים. תחנת המחקר פותחת את שעריה בפני הציבור, לפחות לחלקים שאינם סודיים. הסיורים, שניתנים ללא תשלום אך בתיאום מראש, מתאימים לתלמידים, תיירים, גמלאים וקבוצות מקצועיות מיוחדות. בסיורים, שעליהם מופקדת אוסי וינטר, מכינים למבקרים חממות מיוחדות המציגות את פלאי המחקר של החקלאות בערבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם