פרשת ויחי: כבוד האדם בספר בראשית
יעקב מבקש להותיר לנו צוואה שהיא אולי חזון הספר כולו – חובה קדושה לשמור על כבוד כל אדם. מדינה שלא עושה זאת חוטאת לאמונתו
אנו שווים בכבוד האנושי ולפיכך שווים בזכותנו לקבלת כבוד סגולי מינימליסטי. אם אני נברא בצלם אלוהים אז ברור שאין לפגוע בצלם זה. כפי שניסח רבי תנחומא בברייתא עתיקה – אם אתה מבזה אדם "דע למי אתה מבזה, בדמות אלהים עשה אותו". קמיר עומדת בספרה על מובן נוסף של כבוד האדם והוא כבוד המחיה, ה-respect, שמרחיק לכת יותר מהכבוד הסגולי ומדבר על היכולת של כל אדם לשגשג ולמלא את צרכיו הסובייקטיבים, את עצמו ואת אישיותו.
למרות תפיסת צלם אלוהים שבאדם המצויה בתחילת הספר, הרי שבמהלכו מופר שוב ושוב כבוד האדם במובני הכבוד הסגולי וכבוד המחיה, וגיבורי הספר מתנהלים בדרך כלל בתפיסה של הדרת כבוד-honor. הדרת הכבוד מאפיינת חברות עתיקות רבות אך קיימת גם כמוטיב מרכזי בחברות מודרניות רבות, כולל בחלקים מסוימים של החברה הישראלית. הדרת הכבוד נקבעת על פי קודי התנהגות שמשתנים בין תרבויות.
אל מול הדרת הכבוד ניצבת הבושה. כאשר אדם פוגע בהדרת כבודי הוא מבייש אותי. בדרך כלל הקודים של הכבוד אומרים שאם רוצה אני להחזיר את כבודי עלי לפגוע בחזרה. אני בעצם יכול להחזיר את כבודי רק בגזילת כבודו של הפוגע. אני אנסה לפגוע בו במידתיות הנכונה שהיא פגיעה דומה לזו שהוא פגע בי בתוספת ריבית צנועה. רק בדרך זו כבודי יוחזר.
נורמת התנהגות זו מובילה פעמים רבות לאלימות עד כדי רציחות של משפחות שלמות. חברות שונות מייצרות מנגנונים פנימיים להפסקה מוקדמת יותר של ההידרדרות. כך למשל נעזרים בפניה לאיש המכובד ביותר בחברה שיבצע סולחה ויפסוק מה המחיר הסופי שעל כל צד לשלם על מנת שהכבוד ההדדי יוחזר.
ספר בראשית הוא בעיקרו ספר של זלזול בצלם אלוהים שבאדם והתנהגות לפי קודים של הדרת כבוד. נביא מספר דוגמאות - אנשי מגדל בבל מבקשים לבנות מגדל שראשו מגיע השמימה
לבן עושה תרגיל ליעקב ונותן לו את לאה במקום את רחל בגלל קודים של הדרת כבוד בחברה בה הוא חי – "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה". אחיו של יוסף, שחושבים כי אחיהם הקטן פגע בכבודם בחלומותיו, זורקים אותו לבור ומוכרים אותו לעבדות תוך התעלמות מכבודו הסגולי ושמירה על הדרת כבודם. אולי הדוגמא המובהקת ביותר היא במעשה הנקם של שמעון ולוי בשכם בן חמור. לאחר שהוא אונס את דינה אחותם ופוגע עמוקות בהדרת כבודם, הם מחזירים לו כגמולו בתוספת ריבית פרועה ורוצחים אותו ואת כל הקהילה שלו.
פרשת השבוע מסתיימת בברכת יעקב לבניו. בברכה זו מפתיע יעקב את השומעים ומקלל את שמעון ולוי: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל". אני מאמין שבמילים קשות אלו שאומר יעקב לבניו, הוא מבקש להותיר להם ולנו צוואה שהיא אולי צוואת ספר בראשית כולו – חובה קדושה על כולנו לשמור על כבודו הסגולי של כל אדם.
התנהגות המוכתבת על ידי הדרת כבוד גברית מצ'ואיסטית היא פסולה. הסיטואציה בה כל אחד מרגיש שעליו להחזיר את כבודו האבוד דרך פגיעה בתוספת ריבית במי שפגע בו היא הרסנית, גם כשהיא מתרחשת ברמת היחיד ומשפחתו וגם כשהיא מתרחשת ברמה לאומית בין עמים או בין מדינות שונות. על חברה המתנהלת בקודים מעין אלו אומר יעקב "בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי".
מדינה שלא שומרת על כבודם הסגולי של אזרחיה היא פושעת. מדינה שלא עושה מאמץ לספק להם כבוד מחיה חוטאת לתפקידה. המדיניות הכלכלית שמנסה להוביל ראש ממשלת ישראל מפקירה את כבוד המחיה של האזרח בידי כוחות השוק החופשי. במקום זה, אנחנו יכולים וצריכים לשאוף לחברה של כבוד סגולי וכבוד מחיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם