הפיתרון לבעיית הזנות: מציאת דיור חלופי
סטודנטים מהקליניקות של אוני' חיפה מספרים על המפגש עם הזנות ועל הפיתרון האפשרי שימומן מכספי "הצרכנים"
זונה לשעבר שהשתתפה בועדת המשנה למאבק בסחר בנשים צילום: פלאש 90
זוהי תופעה חברתית פסולה שנבחנה מספר פעמים על ידי רשויות מנהליות שונות בישראל. כנסת ישראל החלה לדון בבעיה ברמת הועדה לקידום מעמד האישה רק ב-2006. הועדה יצרה תוכנית כוללנית לשיקום נשים מזנות בתקווה לצמצם את מימדי התופעה.
התוכנית מכילה שש חוליות מרכזיות בתהליך, המונות התערבות מיידית (דירות חירום, סיוע רפואי וקו ארצי לפניות), מרכזים טיפוליים (הכוללים גמילה מסמים, הכשרה מקצועית וטיפול נפשי), הוסטל טיפולי ארצי (לשהות של כ-30 נשים בו-זמנית למשך כשנה), הכשרת עובדים סוציאליים, בניית מערך הסברה וחינוך בנושא לתלמידי תיכון ושינוי חקיקתי של המצב המצוי בעזרת קידום הצעתה של חברת הכנסת לשעבר, זהבה גלאון, לאיסור צריכת זנות ("הפללת הלקוח").
לטעמנו, התוכנית חסרה פתרון דיור. פתרון דיור קבוע ומספק הוא לב ליבו של הפתרון לבעיה. הנשים המשוקמות יוצאות לשוק עבודה שמבטיח להן, בדרך כלל במקרה הטוב, שכר מינימום ולעתים קרובות הן נאלצות לחזור למעגל הזנות – סמים בכדי לשרוד. ישנם קשיים רבים העומדים בין המשתקמת לבין קבלת סיוע בצורת סיוע בשכר דירה או קצבה.
הפיתרון והתהליך הרגשי
על מנת לא לוותר על ההישגים שהושגו כבר ביישום תוכנית השיקום, אנו סבורים שחשוב מאוד ליישם פתרון כזה של דיור באופן סטטוטורי, במסגרת הדיור הציבורי.
הצענו להשוות את מעמדן של המשתקמות למעמדם של דרי רחוב הזכאים לקבל סיוע של עד 95 אחוז משכר הדירה לתקופה של 24 חודשים. אנו סבורים כי מימון לסיוע ניתן לקבל באמצעות העדפת הסיוע בדיור על רכיבים אחרים בתוכנית הממשלתית ובאמצעות קנסות שיוטלו על ה"משתמש" ויקבעו במסגרת החוק לאיסור צריכת זנות. מטרה חשובה ומרכזית של נייר העמדה שכתבנו היא קידום הצעת חוק זו.
במסגרת העבודה עברנו תהליך אקדמי ורגשי של מחקר, ניסיון לחשיבה יצירתית וביקורתית על המצב הקיים ובעיקר חשיפה לסוג של עולם שלא הכרנו קודם. ניסינו להבין את המניעים
של כל הצדדים במערכת הזנות בישראל ולהתמודד עם הטענה ש"מתן שירותי זנות יכול להתבצע מרצון חופשי". כל זאת במטרה לחשוב על כלים משפטיים שיובילו לשינוי מדיניות ציבורית, כך שנתקרב לפתרון מספק לבעיה.
ביקרנו במקלטים ובהוסטלים ונפגשנו עם אנשי מקצוע במסגרת המחקר שערכנו. לא רבים הם הסטודנטים למשפטים אשר נחשפים למטריה הזו – של זנות ו"עבדות מודרנית", קל וחומר למפגש פיזי עם הנשים המשתקמות.
מעבר למסמך המשפטי שיצרנו באמצעות מחקר אקדמי משפטי וכלים לכתיבה משפטית, קיבלנו ערך מוסף בצורה של חוויה אנושית שעברנו. רוב האנשים שייצאו מן הספרים, המאמרים והכלים ה"יבשים", ייפגשו עם הקורבנות של תעשיית המין בישראל וירגישו את הבעיה, לא ימשיכו לחשוב שזנות מקורה בבחירה.
איתן פלוגר ונעמה משה הם סטודנטים לתואר ראשון במשפטים וחברים בקליניקות לשינוי חברתי באוניברסיטת חיפה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם