איש הצללים: פרופיל של המתווך הגרמני
חובב ג'אז וחוקר היסטוריה, דובר ערבית שוטפת ובעל עצבי ברזל. גרהרד קונרד, שמעורב באזורנו שנים הוא שמנסה לסייע להחזרת שליט
זה שיאו של משא ומתן, שהתמשך על פני מאות אלפי קילומטרים בין בירות אירופה והמזרח התיכון: הגבר שעומד כאן הוא שליח מיוחד מטעם האו"ם להשבת החיילים הנעדרים אהוד גולדווסר ואלדד רגב.
מעט מאוד פרטים ידועים על "המתווך הגרמני", איש הצללים, שעוסק במשימת התיווך בין ישראל לחמאס לשחרור החייל גלעד שליט. זהותו נחשפה בסוף השבוע בעיתון הגרמני טאגסשפיגל: גרהרד קונרד, שפועל בבי-אן-די, הגוף המודיעיני הגרמני שמקביל למוסד הישראלי.
ידוע שהוא דובר שפות רבות, וכתבי המודיעין מוסיפים שהוא בעל יושרה, סבלנות של ברזל וכישורים דיפלומטיים וארגוניים בלתי מבוטלים. את ניסיונו צבר כאיש שטח בביירות וכמנהל תחנה בכיסוי דיפלומטי בשגרירות גרמניה בדמשק, שם פעל לצד אשתו, גם היא סוכנת של המודיעין הגרמני.
בדומה לראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, גם קונרד חובב מוזיקה. בשנות ה-80' , כשהיה בשנות ה-20 לחייו, פרסם סדרת מאמרים על הג'אז בגרמניה הנאצית. אבל לימודיו האקדמיים הוקדשו למזרחנות. הוא למד באוניברסיטת בון, וב-1987 הגיש את התזה שלו על אבן עבד אל-רחמן עוואזי, סורי בן המאה השמינית שהיה בין ראשי הפוסקים המוסלמים בסוריה.
את הכשרתו כאיש מודיעין במחלקת המזרח התיכון של הבי-אן-די התחיל בראשית שנות ה-90'. הוא היה איש מחקר ב"מכון המזרח" בביירות, אחד משני מרכזי מחקר גרמניים שפועלים לחקר המזרח התיכון מלבנון ומאיסטנבול.
המכון בביירות, שממוקם בווילה בשכונה מסורתית, הוקם בשנות ה-60' ומשתף פעולה עם מוסדות אקדמיים מקומיים, כמו אוניברסיטת ביירות. במסגרת פעילותו במכון פרסם קונרד סדרת מאמרים שעסקו בהיסטוריה של החברה הסורית. מכון המחקר הזה שם דגש על ספרות, שפה ופוליטיקה, אבל בעיקר על לימוד שיטתי ממקורות ראשוניים. מפעם בפעם מארח המכון אנשי ציבור מקומיים, ביניהם גם כאלה שמזוהים עם חיזבאללה.
כשאוגוסט הינינג התמנה ב-1998 לעמוד בראש שירות הביון הגרמני, היה כבר קונרד אחד מאנשי הביון הגרמנים הבודדים ששולטים בשפה ובתרבות המקומית. הוא זכה להערכה מרובה בעסקת התיווך בין ישראל לחיזבאללה, אז הוחזרו חלקי הגופות של לוחמי השייטת שנהרגו בספטמבר 1997 בתמורה לגופתו של האדי נסראללה, בנו
מביירות עבר קונרד לדמשק, שם שימש כנספח תרבותי בשגרירות גרמניה בשכונת מליקי. קונרד יצר קשרים עם מנהיגי חמאס בפזורה והכשיר את הקרקע לעסקאות עתידיות. ב-7 באוקטובר 2000 נחטפו שלושת חיילי צה"ל בני אברהם, עומר סואעד ועדי אביטן, אחרי שבט"שית שבה נסעו הותקפה. כשבוע לאחר מכן הצליח ארגון חיזבאללה לשים את ידיו על אל"מ במיל' אלחנן טננבוים, אחרי שפיתה אותו בעסקה מפוקפקת להגיע לאחת ממדינות המפרץ - ממנה נחטף ללבנון.
שנה מאוחר יותר נקרא קונרד להתלוות למסע התיווך של ארנסט אורלאו, שניהל את המגעים לעסקת תיווך בין החיזבאללה לישראל לשחרור החטופים הישראלים. הגרמנים העניקו למבצע את שם הקוד "שמים כחול לבן".
באותה תקופה עבד קונרד בתיאום עם בכירי המודיעין הישראלי, ביניהם, כנראה, יעקב פרי, רמי איגרא ואילן בירן. בינואר 2004 נחתמה העסקה לשחרורו של טננבוים והחזרת גופותיהם של אברהם, סואעד ואביטן.
מאז ועד לאחרונה עסק קונרד גם בגורלו של רון ארד. במסגרת "שמים כחול לבן" התחייב חיזבאללה לספק דוח שישפוך אור על מצבו של ארד. הדוח, שבהכנתו היו מעורבים האיראנים, קבע שארד מת בשבי.
עלות הדוח הייתה דוח מקביל על המאמצים שעשתה ישראל כדי לברר מה עלה בגורל שלושה דיפלומטים ועיתונאי איראנים, שנעלמו במלחמת לבנון הראשונה. מהדוח עולה שארבעת האיראנים נעצרו במחסום של הפלאנגות הנוצריות בלבנון, נחקרו והוצאו להורג. את מקום קבורתם לא ניתן היה לאתר, כיוון שנבנו עליו בניינים במהלך השנים.
בדצמבר 2005 התמנה אורלאו לראש שירות הביון הגרמני, וקונרד חלש על כל חטיבת המחקר במזרח התיכון. ביולי 2006, בחסות פעולה הסחה, הותקפו שני האמרים שסיירו בגבול עם לבנון. שלושה חיילי צה"ל נהרגו, שני חיילי מילואים - אהוד גולדווסר ואלדד רגב - נחטפו.
קונרד, שצבר עד אז מאות אלפי קילומטרים של מסעות תיווך במזרח התיכון, הושאל על ידי גרמניה לפעול רשמית כמתווך מטעם האו"ם. איש הקשר המרכזי של קונרד מהצד הישראלי היה סגן ראש השב"כ עופר דקל, ומהצד הלבנוני ופיק ספא, ראש יחידת התיאום והקישור של חיזבאללה.
שנתיים אחרי החטיפה הושלם המבצע שזכה לשם הקוד "ושבו בנים": גופות החטופים וחלקי גופות של חיילים ממלחמת לבנון השנייה הועברו לישראל בתמורה לשחרורו של סמיר קונטאר, ארבעה אנשי חיזבאללה ו-185 גופות של לבנונים ופלסטינים.
חשיפת נשיא מצרים, חוסני מובראק, שגם בעסקת שליט מעורבים הגרמנים, הוציאה לאור את הקשר של קונרד לעסקה. על פי הדיווח בטאגסשפיגל, התחיל קונרד לדחוף קדימה את עסקת שליט המקרטעת. למטרה זו, העריכו, הועבר עופר דקל, איש שב"כ, מתפקידו כמתווך, ובמקומו הוצב חגי הדס, בכיר המוסד הפורש.
להדס לא הייתה בעיה לעבוד מול עמיתו הגרמני: שניהם רגילים לנוע בפרופיל נמוך ובחשאיות בין ערים אירופיות לערים מזרח תיכוניות. הם יודעים להתאים את עצמם בשקט ובסבלנות לסביבה ולשפה המשתנה, תוך שימוש בכישורים חברתיים ודיפלומטיים.
הכישורים האלה של קונרד הועילו לישראל בעבר: בספטמבר 2007 נעצר דניאל שרון, אזרח ישראלי בעל אזרחות גרמנית, בלבנון. שרון נעצר במהלך ניסיונות של המודיעין הלבנוני לאתר את רוצחו של מוסא חוסיין אל-שעלאן, אחרי שהתברר שהאקדח שממנו נורה שייך לאדם המשרת במנגנוני הביטחון הלבנוניים שבילה במחיצתו של שרון.
חשדם של החוקרים הלבנונים גבר כשבדיקת דרכונו של דניאל גילתה שביקר בלבנון 11 פעמים מאז 2005, וכחודש לפני מלחמת לבנון השנייה. שרון נעצר בחשד שהוא איש מודיעין ישראלי, ושוחרר רק אחרי שבועיים - לגרמניה. יש המעריכים כי השחרור הושג בשל קשריו הטובים של קונרד בלבנון.
ייתכן שהקשרים הטובים האלה עומדים מאחורי אירועים דומים, שבהם מעורבים אזרחים גרמנים. בספטמבר 2008 שוחררו חמישה בני ערובה גרמנים, חלק מקבוצת תיירים שנחטפו בדרום מצרים, בסופו של מרדף ומשא ומתן כספי.
חודש קודם לכן נחטפו ושוחררו שלושה מטפסי הרים גרמנים שטיפסו על הר אררט במזרח טורקיה ונחטפו על ידי המחתרת הכורדית. אנשי המחתרת הסבירו את החטיפה על רקע שיתוף הפעולה של הגרמנים עם טורקיה בהסגרת שני פעילי המחתרת. לאחר כשבועיים הודיעה טורקיה שהשלושה שוחררו - בלי להיכנס לנסיבות השחרור.
דרגתו הנוכחית של קונרד מקבילה לאלוף משנה בצה"ל. קודמו בתפקיד הוא אורלאו, שמכהן זו השנה הרביעית כנשיא מודיעין החוץ הגרמני. אורלאו עמד בראש צוות התיווך הגרמני בעסקה עם חיזבאללה להחזרת גופותיהם של נעדרי הר דב וטננבוים, כשלצדו קונרד עצמו, שנכנס לנעליו של אורלאו ב-2007. הקשרים של קונרד בתוך הארגון ומחוץ לו סוללים עבורו את אחד מתפקידי המפתח במודיעין הגרמני, ואולי אף את הובלת הארגון.
התפקידים המרכזיים בשירות הגרמני גלויים לציבור ויאפשרו לקונרד להשתחרר מהחשאיות שאפפה אותו לאורך השנים. אבל ייתכן שלפני שיבחר להמשיך במסלול לראשות המודיעין הגרמני תוטל עליו משימה דחופה הקשורה לעצורים ולנעדרים המערבים שמוחזקים כקלף מיקוח באיראן. בתמורה לשחרורם תובעת איראן לשחרר כמה אזרחים איראנים שנשפטו על עבירות ביטחוניות בארצות הברית, גרמניה וצרפת.
בין הנעדרים סוכן האף-בי-איי רוברט לווינסון, שנעלם באי קיש האיראני ב-2007 כשהתחקה אחרי נתיבי הברחות של סיגריות; איש העסקים הפנסיונר ראזה טאג'בי בן ה-71, שמוחזק במאסר ללא משפט; והסטודנטית הצרפתייה קלוטילד רייס בת ה-24, שממתינה בשגרירות הצרפתית למשפטה. לפני כחצי שנה, כשעמדה לעלות על מטוס בחזרה לארצה, נעצרה והואשמה באיסוף מידע על מתקני הגרעין האיראניים ועידוד ההתפרעויות אחרי הבחירות.
על פי דיווחים בתקשורת, הציעו האיראנים לצרפת שתשחרר את איש המודיעין האיראני שרצח בשנת 1991 את ראש הממשלה האיראני לשעבר, שאפור בחטיאר. שר החוץ הצרפתי ברנאר קושנר הבהיר שארצו לא תסכים לעסקה מסוג זה.
כעת התחיל שעון החול לתקתק גם בעבור שלושה צעירים אמריקאים שנעצרו ביולי בחשד לריגול, כשחצו את הגבול בין עיראק הכורדית לאיראן. בני משפחותיהם של השלושה ומחלקת המדינה טוענים כי הם פשוט חצו את הגבול בטעות כשטיילו באיזור.
החודש איים שר החוץ האיראני שהם יואשמו בריגול וגזר דינם - שעלול להיות מוות אם יורשעו - יבוצע לאלתר. סביר להניח שגם האמריקאים יידרשו לשירותיו של "המתווך הגרמני", גרהרד קונרד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם