דוח: עלייה של 72% בעבירות מין כנגד ילדים
כל ילד שלישי במדינת ישראל חי מתחת לקו העוני, כך עולה מהדוח השנתי של המועצה לשלום הילד שהוגש לנשיא פרס. הילדים העניים ביותר: עולים חדשים וערבים. במסגרת סיכום העשור של המועצה, התברר כי ישנה עליה דרמטית בעבירות מין כלפי ילדים בתוך המשפחה וכן בפנייה לשירותים החברתיים

נכון לינואר 2009, קובע הדוח, 414,267 ילדים בישראל היו "מוכרים לשירותי הרווחה" – כ-17% מכלל הילדים במדינה. מתחילת 2001 ועד ינואר 2009 חלה עלייה של כ-43% במספר הילדים המוכרים לרשויות הרווחה - 17.9% מהם הם ילדי עולים, נתון הגבוה כמעט פי שתיים מחלקם באוכלוסייה. כמו כן, מציין הדוח, רוב הילדים שהיו "מוכרים לשירותי הרווחה" בשנת 2008 הם בני 12-7.
הדוח מספק גם הצצה לרשימת היישובים שבהם השיעור הגבוה ביותר של ילדים ה"מוכרים לשירותי הרווחה": חצור הגלילית, שעב, כפר מנדא, בסמת טבעון, שבלי אום אל-גנם, רכסים, טירת כרמל, ג'סר א-זרקא וקריית מלאכי. בכל אחד מהיישובים הללו שיעור הילדים המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים הוא 30% או יותר.
מנגד, מספק הדוח הצצה ליישובים שבהם השיעור הנמוך ביותר של ילדים המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים: עומר, מיתר, להבים, אלפי מנשה, אבן יהודה, מבשרת ציון, כוכב יאיר, גן יבנה, רעננה, רמת השרון, קריית אונו, הרצליה, הוד השרון, גבעת שמואל, גבעתיים, בית אל, אורנית, שוהם, קריית עקרון, קריית טבעון,
הדוח מפרט כי בין השנים 1998 ל-2008 חל גידול של כ-72% במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות מין נגד ילדים שיוחסו לבני משפחה, מ-283 תיקים בשנה ל-487. לעומת זאת, מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות מין נגד ילדים מחוץ למשפחה עלה בשיעור זעיר – מ-1,891 תיקים ל-1,917. לטענת מחברי הדוח, בעשור האחרון חלה עלייה ניכרת בשיעור הילדים שנפגעו מאונס או ממעשי סדום מתוך כלל הילדים שנפגעו מינית וחשפו את דבר הפגיעה בהם, מ-13.4% ב-2000 ל-21.4% ב-2008.
הדוח עוסק גם במעמדם החוקי של הילדים. על פי ממצאיו, ל-145,855 ילדים בישראל אין אזרחות ישראלית. מדובר על גידול של 16.9% במספר הילדים ללא אזרחות ישראלית מלאה בעשור האחרון. כ-74% מילדים אלו הם תושבי מזרח ירושלים, ואילו היתר, כ-38 אלף, הם ילדי מהגרי עבודה חוקיים, ילדי עולים שמעמדם לא הוסדר וילדים מנישואים מעורבים של פלסטינים עם ערבים אזרחי ישראל.

"נתון זה מתייחס אך ורק לילדים שהוריהם שוהים בישראל באופן חוקי, ואינו כולל את ילדי מבקשי המקלט וילדי העובדים הזרים הלא-חוקיים. לפיכך, יש להניח כי בפועל מספרם וחלקם של הילדים החיים בישראל ללא אזרחות ישראלית גדול יותר", מבהירים במועצה לשלום הילד.
נתונים נוספים הקשורים למצבם המשפחתי של הילדים מלמדים כי במהלך 2008 התגרשו הוריהם של 14,147 ילדים, וכי בשני העשורים האחרונים הוכפל מספר הילדים שהוריהם מתגרשים – מ-7,309 בשנת 1990 ל-14,147 בשנת 2008. כמו כן, מציינים מחברי הדוח, נמשכת הירידה במסירת ילדים לאימוץ בישראל, מ-215 ב-1995 ל-100 בלבד ב-2008.
קרוב לשני מיליון ילדים לומדים במערכת החינוך. גם דוח זה מדגיש עד כמה הולך וקטן מספרם של התלמידים בחינוך הממלכתי לעומת הלומדים בחינוך החרדי. בשנת הלימודים תשס"ט למדו 44,999 ילדים במוסדות "פטור" בחינוך היסודי, לעומת 35,556 בשנת הלימודים תשס"א. מדובר במוסדות עצמאיים, לרוב בזרם החרדי, שהם בתי ספר הפטורים ממילוי התנאים של משרד החינוך.
על פי הדוח, הישובים הבולטים שבהם לומדים "תלמידי הפטור" הם קריית יערים (50.7%), מודיעין עילית (42%), בני ברק (38.4%), (35.1%), בית"ר עילית (29.7%), רכסים (35.1%), ירוחם (23.3%), בית שמש (21.7%), בית אל (17.7%) וירושלים (14.9%).
הדוח עוסק גם בתופעת הנשירה מהלימודים בבתי הספר הציבוריים. בשנת הלימודים תשס"ט טופלו 85,837 תלמידים על ידי קציני ביקור סדיר, זאת בהשוואה ל-58,299 בשנת הלימודים תשס"ה ול-19,093 בלבד בשנת הלימודים תשנ"ה. שיעור הנושרים "רשמית" בכיתות ט'-י"א (השנים שבהן מתרחשת עיקר הנשירה) עמד על 5.1% בין תשס"ח לתשס"ט – מתוך כך 4.2% במגזר העברי ו-8.0% במגזר הערבי. אחוז הבנים שנשרו גבוה יותר מאחוז הבנות, מציינים מחברי הדוח.
על פי הדוח, היישובים שבהם שיעור הנושרים "רשמית" בכיתות ט'-י"ב היה יותר מכפול מהשיעור הארצי (העומד על 4.9 אחוז) הם מודיעין עילית (17.3%), זכרון יעקב (14.6%), ג'דיידה-מכר (11.3%), ביתר עילית (10.8%), אכסאל (11.1%), כפר מנדא (10.0%) ומוסדות החינוך הערבי בערים ירושלים (12.6%), לוד (12.1%) ותל אביב-יפו (13.4%).
פרק נרחב בדוח המקיף, הכולל מאות עמודים, מתייחס גם להרגלי הנוער בשעות הפנאי. על פי ממצאי הדוח, הבילוי המועדף על ילדי ישראל הוא משחק עם חברים (56%), ואחריו אחריו צפייה בטלוויזיה (55%) ומשחק במחשב (48%). הפעילויות הפחות אהובות הן קריאה (11%) וספורט (25%).

רוב הילדים (67%) בגיל 12-6 שהשתתפו בסקר של המועצה לשלום הילד העידו כי הם צופים בטלוויזיה חמש שעות ויותר ביום. נתון מעניין אחר גורס כי 85% מתלמידי כיתות ה'-ט' מקדישים שעתיים תמימות מדי יום להכנת שיעורי בית. כמו כן עולה מממצאי הדוח כי יותר מחצי מבני הנוער להם יש מחשב בבית גולשים באינטרנט במשך שעתיים ומעלה ביום, כשעיקר העיסוק הוא חיפוש מידע בנושאים שונים (89%) ושימוש בתוכנות מסרים מיידיים (86%).
עוד קובע הדוח כי כ-80% מהצעירים בני 17-12 במגזר היהודי מחזיקים ברשותם טלפון סלולרי. "ככל שהשכלת ההורה גבוהה יותר, וככל שההורה פחות דתי וככל שגיל הילד עולה, גדל אחוז משקי הבית שילדיהם משתמשים בטלפון הנייד", נכתב בדוח.
השימוש בסמים ובאלכוהול בקרב בני הנוער, שעלה לכותרות פעמים רבות בשנה החולפת, זוכה גם הוא להתייחסות בדוח המועצה לשלום הילד. על פי ממצאי הדוח, כחמישית מתלמידי י'-י"א התנסו לפחות פעם אחת בנסיעה עם נהג שהיה תחת השפעת אלכוהול.

בין השנים 1994 ו-2006 צמח שיעור התלמידים שהעידו כי צרכו אלכוהול. נתונים עכשוויים מעלים כי כ-10% תלמידי כתה ה' התנסו בשתיית משקאות אלכוהוליים, לעומת 11.1% מתלמידי כיתות ו' ו-18.6% בלבד מתלמידי כיתות י'.
השימוש בסם מסוג אקסטזי בשנת 2007 גם הוא נמוך באופן יחסי, ובקרב תלמידי כיתות י'-י"א עמד על 2.7% בקרב האוכלוסייה היהודית, 7.4% באוכלוסייה הערבית, 4.4% בקרב יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר ו-2.6% בקרב יהודים ילידי הארץ.
בקרב הבנים היה שיעור השימוש באקסטזי גבוה באופן ניכר מאשר בקרב הבנות – 7.1% לעומת 1.5% בלבד. כ-28% מהבנים תלמידי כיתות י'-י"א וכ-24% מהבנות דיווחו כי הסניפו בשנה האחרונה חומרים נדיפים לשם הנאה לפחות פעם אחת. כמו כן, מציינים מחברי הדוח, 647 ילדים ובני נוער הגיעו לחדר מיון עקב ניסיון התאבדות – 82.2% מהם בנות.