השער של אושוויץ נסגר
האם הפולנים רק פחדו לאבד תיירים? לאו דווקא. המאמץ הפולני לאתר את השלט שנגנב ממחנה ההשמדה ראוי להערכה על ידי ישראל
מדובר באיתות נוסף על כך שהממשל הפולני הוא בעל ערכיות ומבין את חשיבות השואה והזיכרון. ראינו את זה מתגובותיהם האישיות של המנהיגים הפולנים ובראשם ראש הממשלה, דונלד טוסק, שהביע סלידה וזעזוע ציבורי מהמקרה. גם פעולתן של הרשויות הפולניות בהידוק הגבולות המיידי ומתן עדיפות, תוך כדי הקצאת כוחות וכסף, למציאת השלט, הוכיחו את עצמן לבסוף עת אותר השלט בעל המשמעות.
יש שאמרו, ובאופן ציני, שחשיבות מציאת השלט בעיני הפולנים נועדה כדי לא לאבד תיירים המגיעים לביקור במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו כחלק מביקור היסטורי, אבל זה מיותר ומשולל היגיון לחשוב כך.
אושוויץ-בירקנאו בכללו הוא אנדרטה ענקית חיה, שמתארת וממחישה את הזוועות שחוו עמנו ועוד קבוצות אומללות אחרות של אוכלוסיות מיעוטים, אותן רצו הנאצים להחריב ולמחוק מעל לקרקע האנושות. הפולנים נוהגים ביראת כבוד לסמלי
השואה ולהנצחתה – ואני אומר זאת בוודאות כמי שלא פעם ביקר וסיקר על אדמת פולין.
גם אנחנו וגם הממשל והעם הפולני מבינים את הסימבוליות הרבה של אחד מסמלי השואה החזקים ביותר, שלט ברזל שמהווה אנדרטה זועקת. בזיכרון ההיסטורי הוא אוצר בתוכו את מי שעברו דרכו וצפו בו במהלך פסיעותיהם המהוססות תחתיו, את פחדם מהלא נודע. את התקווה השקרית שנתחלפה לבסוף בלהבות אש מחרידות וזועקות. חובה הייתה למצוא את השלט. אוכלוסיות של מכחישי שואה וניאו-נאצים ערכו בימים האחרונים משתה לליבם והרגישו כמנצחים.
זה לא משנה אם הגנבים של השלט הם "שודדים", שעשו זאת ממניעים של בצע כסף ורצון למכור את השלט בשוק הפרוץ לאספנים של פריטי זוועות, או שמא מדובר בחולייה של ניאו-נאצים אנטישמיים שרצו להתריס וליצור זעזוע גם לאחר עשרות שנים. פעם נוספת, גם בימים אלה, ניתן להבחין שישנן קבוצות במין האנושי שלטירוף שלהן אין גבולות.
כעת, ללא ספק, על הרשויות בפולין לפעול על מנת שמקרים מעין אלה לא יישנו ולא להסס לנהוג ביד ברזל עם העבריינים. יום חגם הזמני של מכחישי השואה תם.
נא להמתין לטעינת התגובות
