מאסון לששון: עמותת "עזר לסוס" צריכה עזרה
לפני ארבע שנים נחשפה יפית ששון לעולם הסוסים והתאהבה. היא מצאה בעל חיים רגיש שמחזיר הרבה אהבה. כעת, העמותה שהקימה על מנת לעזור להם נמצאת בקשיים כספיים. מי יעזור לה?
תחילת הסיפור לפני ארבע שנים אז החלה ששון לפעול למען הסוסים. בשלב הראשון היא התנהלה בלי שצפתה מראש שהמחויבות שלה להצלת סוסים תלך ותעמיק. היא השקיעה מכספה האישי לטובת הסוסים. ככה. באימפולסיביות. כששמעה על סוס שמתעללים בו, היא פשוט חילצה אותו מבעליו, לפעמים בעזרת צער בעלי חיים, לפעמים בשליפת שטרות במזומן, בכל דרך. כשהכסף שלה נגמר, החליטה להקים עמותה.
יותר משנה שהעמותה, "עזר לסוס", פועלת. בשנה זו הדברים התגלגלו מנס לנס והחווה משכה אליה חבורה של נערים מדהימים. כל אחד מהם אימץ סוס, והם משקיעים את שעות הפנאי שלהם אחרי שעות בית הספר בטיפול בסוסים. הטיפול בסוסים שונה במיקוד שלו מרכיבה טיפולית, שהרי הסוסים הם הפוקוס והחווה נועדה להצלתם ושיקומם.
את ששון הם מעריצים. את המחויבות הטוטאלית שלה לסוסים, את העובדה שפתחה את חוותה וביתה בפניהם
כעת עומד אתגר לא פשוט עומד בפני ששון והעמותה, והוא נובע מכך שמספרם של הסוסים עלה והצרכים גדלו. המשרד להגנת הסביבה ייוועד לגבי נתינת מענק לעמותה רק בעוד מספר שבועות, כשימלאו לעמותה שנתיים. כך על פי חוק. בינתיים משלמת ששון שכר דירה מאוד גבוה, מחפשת באופן דחוף מקום זול יותר בשרון או לחילופין, תרומות כספיות ועבודה התנדבותית של בעלי מקצוע שיאפשרו לה לארגן מחדש את החווה השנייה כך שתוכל להציע גם פנסיון לסוסים מבחוץ ושיעורי רכיבה למתחילים.
לולא ראיתי זאת במו עיני, הייתי מתקשה להאמין. סוסה שדופת עצמות ומכוסה בבוץ נזנחה בידי בעליה באישון לילה. אותו בן בליעל קשר אותה בחבל לשער חוות הסוסים של עמותת "עזר לסוס", וכך היא עמדה שם עד הבוקר וחיכתה לאשה ששמה יצא למרחוק כמצילת סוסים.
"זה קורה לעתים קרובות מאוד, כמעט מדי שבוע", מספרת ששון, כשהיא פותחת את השער ומוליכה את הסוסה אל השוקת וערימת החציר. זה היה יום שבו קבעתי עם ששון שתיקח אותי לסיור היכרות בשטח אחרי שהצעתי להתנדב לעמותה. הבעתי את תמיהתי על נטישת הסוסים. זה לא נתפס בעיני. חשבתי על הקשר העמוק שנוצר עם בעל חיים שגדל אצלך. האם אין זה דומה למצב שבו ייקח אדם את הילד שלו ויניח אותו על סף דלתן של רשויות הרווחה?
"זה לאו דווקא מעיד על כך שהאדם לא אוהב את הסוס. יש כרגע מצב שלאנשים אין כסף. להחזיק סוס זה יקר", מסבירה ששון וכמעט מתנצלת. "יכול להיות שאין יותר כסף להוציא על האוכל של הסוס. אני חושבת שאני יודעת מי השאיר את הסוסה הזאת. ייתכן שלא היתה לו ברירה. הוא יודע שאצלי היא תקבל אוכל ותשמין. יכול להיות שהוא אפילו יבוא לקחת אותה בשלב מאוחר יותר".
"בעולם הסוסים יש הרבה אינטרסים. אנשים לא מוכנים להאכיל סוסים בלי שאפשר יהיה לנצל אותם למשהו", טוענת ששון. מדרגה שפלה יותר היא התעללות בסוסים, יחס גרוע, הרעבה ואלימות כלפיהם. בין אם מתוך בורות, חמדנות או רוע, איך שאני רואה את זה, במשך אלפי שנים נוצר חוב קרמתי גדול של האדם לסוס.
"אני מאמינה שבאחריותנו לרפא את הסבל שמתייצב לנו מול העיניים ודורש את תשומת לבנו. למרחב של כל אדם מגיע יצור חי שזקוק לו ונוגע לליבו. לכל אדם קורה משהו שמעיר את החמלה שבתוכו. זה רוצה לעזור לילדים, ואחרת - לנשים במצוקה, לקשישים, לרעבים, לפליטים או לחסרי בית. אנחנו מקבלים המון מתוך הנתינה לאחר", פורסת ששון את משנתה.
זו היתה אינטואיציה מבורכת שגרמה לאחיה של ששון להביא לה סייח במתנה כשיהיתה באבל כבד על מות אביה ממחלת הסרטן. כפי שהיא מספרת, הסייח שהיה בן חמישה חודשים, היה מצוי במצב של תת תזונה, בהדרגה ועם המון אהבה הצליחה ששון לשקם את הסייח וגילתה שהסוס הוא בעל חיים טוב ורגיש שמחזיר הרבה אהבה.
היא החליטה לאמץ סוס נוסף, אך כשהלכה לבחור סוס פגשה שני סוסים שעברו התעללות קשה מאוד. הם היו רזים, פצועים, מפוחדים. היא לא יכלה שלא לאמץ את שניהם. היו אלה סוסי עגלות – אחד מהם עיוור בעין אחת. היא שכרה עבורם תאי פנסיון בחווה במרכז ושם הם השתקמו, עברו אילוף והפכו להיות החברים הכי טובים שלה.
כך, התאספו אצל ששון עוד ועוד סוסים, והדבר הצריך אותה לעבור לשטח חקלאי שיש בו שטח של כמה עשרות דונמים. זמן לא רב לאחר מכן, היתה צריכה לשכור חווה נוספת. ישנם פה ושם בארץ מקומות נוספים שמצילים סוסים, אך כמות הסוסים הנזקקים מתרבה כל הזמן.
אחרי שיקומם, מנסה ששון למצוא להם בתים חדשים. להרבה מהם מצאה חוות ששמחו לאמץ אותם. לעתים הסוסים מתאימים לרכיבה טיפולית, יש גם כאלה שהחלמתם מוצלחת כל כך שהם מופנים לאילוף שאחריו הם מתאימים לרכיבה.
אפשר ליצור קשר עם ששון בטלפון 052-2337530, או במייל - Horsesupport1@gmail.com. פרטים נוספים באתר.
נא להמתין לטעינת התגובות
