מה האירוע המשמעותי ביותר של העשור?
פיגועי ה-11.9 או המשבר הכלכלי? עלייתה של סין או רצח העם בדארפור? אתם בוחרים את הסיפור החשוב ביותר של העשור החולף
כעת זו ההזדמנות שלכם לקבוע מה היה האירוע המשמעותי ביותר של העשור החולף באמצעות פרויקט "נבחרת העשור" של nrg מעריב. כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להיכנס לעמוד הבחירה ולהצביע למועמדים שלכם.
ה-11.9 והמלחמה בטרור
ב-11 בספטמבר 2001 ריסקו מחבלי אל-קאעידה ארבעה מטוסי נוסעים חטופים – שניים על מגדלי התאומים בניו יורק, אחד על הפנטגון בוושינגטון ומטוס אחרון התרסק בפנסילבניה בדרכו לעיר הבירה. כ-3,000 בני אדם, בני לאומים שונים, נספו בפיגוע הגדול אי פעם.
נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הכריז על מלחמת חורמה בטרור העולמי ומיד הורה על פלישה לאפגניסטן, הכר הפורה של הטרור האיסלאמי, כשהוא מציב את אוסמה בן-לאדן בראש רשימת המבוקשים.
יותר משמונה שנים לאחר מכן, המאבק רחוק מלהסתיים – המחבלים הכו מלונדון ומדריד ועד באלי וקזבלנקה, פקיסטן הפכה לזירת הטרור המרכזית ובכירי אל-קאעידה עדיין מסתתרים וממשיכים להפיץ את האידיאולוגיה הרצחנית שלהם באמצעות האינטרנט.
בבוקר ה-26 בדצמבר 2004 התרחשה רעידת אדמה בעוצמה של 9.3-9.1 ליד האי סומטרה באינדונזיה. הרעש העז יצר גלי צונאמי שהגיעו לגובה של עשרה מטרים אשר שטפו את חופי המדינות שנמצאות סביב האוקיינוס ההודי.
כ-230 אלף בני אדם, רבים מהם תיירים שביקשו להמשיך וליהנות מחופשת חג המולד, נספו באסון הכבד שהגיע בלי כל התרעה מוקדמת. נזקים בשווי של מאות מיליוני
בעקבות האסון הוקמה מערכת התרעה באוקיינוס השקט כדי למנוע חזרה על מקרים דומים, ומדי כמה חודשים נערכים תרגילי חירום שנועדו להכין את התושבים לכל התפתחות. אולם כפי שהתברר בסמואה בספטמבר האחרון, כאשר גלי צונאמי גרמו למותם של עשרות בני אדם, האדם עדיין לא יכול לעצור לחלוטין את עוצמתו של הטבע.
הנימוקים הרשמיים שהציג הממשל האמריקאי לפני הפלישה לעיראק היו קשריו של סדאם חוסיין עם אל-קאעידה ושאיפתו של הרודן להשיג נשק להשמדה המונית על אף הסנקציות של האו"ם. סיבה פחות רשמית הייתה רצונו של הנשיא בוש לסגור את החשבון של אביו, הנשיא ה-41 ג'ורג' בוש, מתקופת מלחמת המפרץ ב-1991.
בהמשך התברר כי הנימוקים התבססו על מודיעין מוטעה, אולם זה לא עצר את כוחות הקואליציה מלפלוש לעיראק במרץ 2003. סדאם נעצר, נשפט והוצא להורג אחרי שהורשע בפשעים נגד האנושות, ובמקומו עלתה ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי.
אולם הפלתו של הרודן גם הוציאה את השד העדתי מהבקבוק. מיליציות שיעיות בתמיכת איראן נלחמו בסונים בהנהגת אל-קאעידה וכולם הפנו את כלי נשקם נגד הפולשים הזרים. אלפי בני אדם מצאו את מותם באלימות הקשה ששטפה את עיראק, ועל אף שנרשמה רגיעה מסוימת בשנה האחרונה, הכל עלול להתפרץ בעוצמה חזקה יותר ברגע שבו ייסוגו אחרוני האמריקאים מאדמת עיראק.
שתי מדינות עם משטרים רודניים המשיכו להתריס אל מול הקהילה הבינלאומית ולקדם תוכניות גרעיניות צבאיות. גם הניסיונות לעצור אותן באמצעות סנקציות או משא ומתן לא הביאו לתוצאות חיוביות עד כה.
מצד אחד נמצאת קוריאה הצפונית, שבמהלך העשור נקטה במדיניות תזזיתית – בסוף 2006 היא ביצעה את הניסוי הגרעיני הראשון שלה, חודשים אחדים לאחר מכן הסכימה לפרק את מתקני הגרעין, אולם בהמשך חזרה בה ושוב ערכה ניסוי גרעיני ושיגורי טילים בליסטיים. לקראת סוף העשור שוב מפגינה פיונגיאנג רצון לדבר, אולם פירוזו של חצי האי הקוריאני עדיין רחוק מאד.
איום נוסף, ולא פחות משמעותי, מגיע מאיראן. תחת הנהגת הנשיא מחמוד אחמדינג'אד האיצה טהרן את תוכנית הגרעין שלה, כאשר בנתה מתקנים חדשים בתואנה של קידום אנרגיה לצרכי שלום. האצבע המשולשת ששולח משטר האייתוללות, על אף הסנקציות והשיחות ההיסטוריות עם ארה"ב, מציבים את איראן במסלול עימות עם הקהילה הבינלאומית אשר עלול להסתיים בפיצוץ גדול.
מי שבינתיים מנסה להוביל את המהלך לפירוק הגרעין בעולם הוא נשיא ארה"ב ברק אובמה, שאף זכה על מאמציו בפרס נובל לשלום. אחד ההישגים הגדולים שלו צפוי להיות גיבוש האמנה החדשה שקורמת עור וגידים בדרך לצמצום המאגרים הגרעיניים האדירים של ארצו ושל רוסיה.
במרבית שנות העשור נרשמה חגיגה גדולה - מחירי נדל"ן מאמירים, שכבה של מתעשרים חדשים ושופינג ללא גבולות - אבל על אף הכתובת על הקיר, כמעט אף אחד לא היה מוכן להתרסקות המפתיעה.
משבר הסאב-פריים של 2007 וצניחת הבורסות של ינואר 2008 היו רק המתאבן לקראת הזעזוע של ספטמבר 2008, עם פשיטת הרגל של בנקי ההשקעות מורגן סטנלי וליהמן בראדרס.
בתוך חודשים אחדים איבדו הבורסות ברחבי העולם עשרות אחוזים מערכן, מאות בנקים קרסו ומדינות עמדו על סף פשיטת רגל. מיליונים נאלצו לראות את מקור עבודתם נעלם ואת הערך של ביתם ממשיך לצנוח.
מאמציהן של הממשלות לעצור את הסחף באמצעות תוכניות סיוע במיליארדי דולרים לא מונעים את המשך האבטלה והמיתון. אולם לדעת מומחים עברנו כבר את השיא, ואפשר להתחיל לראות את האור המרוחק בקצה המנהרה, אבל הדרך לשיקום מלא תימשך עוד חודשים.
עבור מרבית האמריקאים היה הסנאטור הצעיר מאילינוי, ברק חוסיין אובמה, דמות אלמונית עד תחילת 2007. גם ההכרזה על מועמדותו לנשיאות נראתה תחילה כמו קוריוז של עוד מועמד אפרו אמריקאי חסר סיכוי.
אבל הניצחון הראשון בפריימריז על הילארי קלינטון טרף את כל הקלפים. עם הבטחה להביא לשינוי החל המועמד המפתיע – בנם של אב יליד קניה ממוצא מוסלמי ואם לבנה מקנזס – לגרוף תמיכה ולנצח בעוד ועוד מדינות עד שזכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית.
גם ההתמודדות מול ג'ון מקיין כבר נראתה כמו קרב שאינו שווה כוחות, כאשר ההערצה לאובמה חצתה גבולות. בנובמבר 2008 הונח החותם הרשמי על הניצחון ההיסטורי, כאשר אובמה גבר על הדעות הקדומות והגזעניות והפך לנשיא האפרו אמריקאי הראשון של ארה"ב.
הדמוקרטיה עדיין לא נראית באופק, השמירה על זכויות האדם רחוקה מלהיות מושלמת, אבל סין הגשימה את התחזיות והפכה בעשור האחרון למעצמה עולמית מובילה.
התוצרת הסינית ממלאת את שווקי העולם, וכלכלנים מעריכים כי סין עשויה להפוך לכלכלה השנייה בגודלה בעולם כבר בשנה הבאה וכי עד 2030 היא תעקוף גם את ארה"ב. מבט פנימה מלמד כי בתוך מדינת הענק, התושבים עדיין לא זכאים לדמי אבטלה ומיליונים חיים מתחת לקו העוני.
בקיץ 2008 ארגנה סין את אחת האולימפיאדות המרשימות ביותר בעידן החדש, אבל התקווה לשינוי לא התממשה. עניים פונו מהרחובות ונשלחו למחנות בעוד בתיהם נהרסים לטובת המתקנים החדשים, הגלישה באינטרנט צונזרה, אפילו עבור עיתונאים זרים, וכל ניסיון להתקוממות מיעוטים בטיבט ובשינג'יאנג דוכא ביד קשה.
בזירה הבינלאומית כבר מבינה ארה"ב שהיא לא נמצאת לבד. בכוחה של בייג'ינג לעצור כל ניסיון להטיל סנקציות על איראן בשל השקעות הענק שלה ברפובליקה האיסלאמית, וגם יעדי המאבק בהתחממות העולמית תלויים ברצונם הטוב של מנהיגי המדינה המזהמת בעולם.
לשבטים אפריקאיים במערב סודן נמאס שבמשך שנים מפלות אותם הרשויות בחרטום לטובת הערבים. ב-2003 הם החלו להתקומם, אולם התגובה של הממשלה ושל המיליציות הנאמנות לה הייתה חריפה.
במשך יותר משש שנים של עימות, שנחשב לרצח העם הראשון של האלף השלישי, נרצחו קרוב ל-300 אלף בני אדם, בעוד יותר מ-2.5 מיליון נשים, זקנים וטף נמלטו מבתיהם למחנות פליטים והפכו קורבנות לאלימות ולמחלות.
כוחות משקיפי שלום שנשלחו לחבל המריבה הפכו למטרה, וכל הניסיונות לקיים שיחות שלום עלו בתוהו עד כה. גם צו המעצר הבינלאומי נגד הנשיא עומר אל-באשיר שהוצא במרץ השנה נותר על הנייר, כאשר המנהיג הסודני ממשיך לטייל במדינות רבות ולפקח מרחוק על ההרג בדארפור.
ההתחממות הגלובלית, שבמשך שנים נחשבה לנושא תיאורטי, קיבלה בעשור האחרון היבטים מעשיים ביותר - קרחונים נמסים בשני הקטבים ומזג אוויר משוגע שרושם כל פעם שיאים חדשים.
השינויים האקלימיים סיפקו את הדחף לטרנד שהיה קודם לכן מנת חלקם של "משוגעים ירוקים": פיתוח של מכוניות חשמליות, שימוש בשקיות נייר, מחזור מוצרים ופיתוח אמצעים לחיסכון באנרגיה.
מהאזרחים הפשוטים ועד חברות הענק ומנהיגי המדינות, כמעט כולם התחילו להבין שצריך לפעול היום למען כדור הארץ כדי שגם בעתיד יהיה לנו עולם לחיות בו. אבל כפי שהתברר בוועידת קופנהגן החודש, הדרך ליצירת חזית עולמית אמיתית רחוקה והוויכוחים הפוליטיים עדיין חזקים מהדאגה לשלומם של הדורות הבאים.
החזון של כפר גלובלי אחד קרם עור וגידים במהלך העשור האחרון, בסיוען של רשתות אינטרנט מהירות שחיברו את כל פינות העולם.
אתרים חברתיים, כדוגמת פייסבוק, טוויטר ויוטיוב, מאפשרים לכל אדם לעדכן את כל חבריו - ובעצם את כל העולם - במה הוא עושה בכל רגע נתון, ובאמצעות לחיצת כפתור אחת הוא הופך לכוכב חדש עם מיליוני מעריצים.
הבלוגרים יצרו ממד חדש של התקשורת בעולם. חמושים במקלדת ובמחשב נייד, הם מצליחים לספק עדכונים שוטפים על כל אירוע ולעקוף כל ניסיון של הצנזורה הדרקונית לעצור אותם.
היבט נוסף של הממד הגלובלי החדש הוא מיקור החוץ. חברות מעבירות שירותים ומרכזי פעולה ממדינה למדינה ומטשטשות את הגבולות העסקיים והטריטוריאליים. כיום למשל, מי שמאבד מזוודה בטיסה של חברת דלתא בארצות הברית מקבל שירות ממוקדן שיושב בהודו ועוקב אחרי מסעו של המטען.
נא להמתין לטעינת התגובות
