המהפכה להפלת ערוץ 2 מתחילה

זה אולי נשמע מופרך עכשיו, אבל יבוא היום שלכולנו באמת יימאס כבר מערוץ 2. וכשזה יקרה, הם ייתקעו עם מעריצי החודידות

יעל פז-מלמד | 20/12/2009 5:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בסופו של דבר ישלם ערוץ 2 את מחיר האחים הגדולים למיניהם. במוקדם או במאוחר הוא יהפוך לערוץ נישה. לא במובן של מיעוט צופים, שזו אחת ההגדרות של ערוץ כזה, אלא במובן של הומוגניות הקהל שאליו הוא משדר. קהל צופים שמחפש מינימום של איכות תוכני ועיתונאי יעזוב אותו לאנחות, והוא יישאר עם קהל שעבורו הבובלילים והחודידות מספקים עניין והתרגשות. חזונו הנפרץ של אלכס גלעדי על מסעודה משדרות יתגשם במלואו.

זה נשמע מופרך היום, אבל זה תהליך שכבר קורה, אף שאין לכך עדיין ביטוי רייטינגי. זה נכון לא רק לגבי אנשים מבוגרים יותר ובעלי דרישות מוקפדות יותר, שכבר מזמן זנחו את הערוץ הזה ומוצאים לעצמם עניין במחוזות אחרים. זה נכון גם לגבי אנשים צעירים, בשנות העשרים לחייהם, שמתנתקים לחלוטין מהטלוויזיה, מוציאים אותה מביתם ומחייהם, ואם כבר משהו מעניין אותם במדיום הזה, הם צופים בו דרך המחשב.

אכן, מדובר על תחושות בטן, ועל ספירה בועתית משהו. אני מסיקה את מסקנותיי משיחות אקראיות עם כמה עשרות אנשים, אין שום פילוח מדעי, ובכל זאת נראה לי שמדובר על תופעה. לפחות על מגמה ברורה מאוד.

ציבור לא קטן של אנשים שנהגו לצפות בערוץ 2 באופן די קבוע, מדברים עליו היום ברגשות שגובלים בתיעוב. לבד מקבוצות של צעירים בני עשרים שאומרים "שהם לא מוצאים שום סיבה לצפות בזבל שנותנים שם" (ציטוט מדויק של אחד מהם), אני שומעת יותר ויותר אנשים מבוגרים, בגילאי 40 פלוס ו-50 פלוס, שמבטאים כעס גדול על האופן שבו מתנהלים העניינים בערוץ 2.

עיקר הכעס נופל על ההחלטה של הזכיינית קשת לשדר פעמיים בשבוע, במשך כל שעות הפריים-טיים, את "האח הגדול". מאחר שאפילו בפרומואים הרבים לתוכנית הזו אינני צופה, אני פסולה מלהעיד אם הם צודקים, או שצודק מי שסבור שרייטינג הוא חזות הכל, והוא האלוהים האחד והיחיד שלפיו יש לתכנן את לוח השידורים. כסף הרי מניע את התעשייה הזו. הרבה כסף.
רשות השידור חייבת לעבור מהפכה

חלק מהתשובה לאותם אנשים מספק היום ערוץ 10, שקיבל החלטה אסטרטגית נכונה להוות אלטרנטיבה לאח הגדול באמצעות שידורי אקטואליה ותחקירים נרחבים, שבסופו של דבר מביאים להם גם רייטינג גבוה יותר ממה שהיה להם עד כה, אם כי הדרך עוד ארוכה, והיא אטית וקשה. יש אפשרות, גם אם היא נראית היום דמיונית, שהערוץ הזה יצליח ברבות הימים להפוך לערוץ מרכזי, תוכניותיו יביאו רייטינג של שתי ספרות והוא יגרוף אליו את כל מאוכזבי ערוץ 2.

נתיב נוסף של בריחה מערוץ 2 חייב לספק הערוץ הראשון. אין ימים טובים מאלה להוכיח עד כמה חשוב לחברה הישראלית ערוץ ציבורי איכותי, ששיקוליו אינם רייטינג וכסף, והוא יכול לספק מראה נכונה יותר של המציאות הישראלית,

שרחוקה מאוד מזו שנשקפת מבעד לערוץ המסחרי הגדול והשולט.

אלא שעל מנת שזה יקרה חייבת רשות השידור לעבור מהפכה של ממש. המילה רפורמה קטנה עליה. אבל אפילו את המילה הקטנה הזו אי אפשר לבצע, לאו דווקא מנימוקים ענייניים. לכן יש סכנה אמיתית לטלוויזיה הציבורית שלנו. אם לא יגיעו לכלל הסכם בין כל הארגונים השונים הקשורים לאותה רפורמה, הערוץ הראשון עוד יכול להיסגר.

לכן חשוב שכולם, כולל ההסתדרות שמגנה, ובצדק, על זכויות העובדים הרבים של הרשות, ילכו אחד לקראת השני ויגיעו לכלל הסכם. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו היום לוותר על האופציה החשובה שנושא בכנפיו הערוץ הראשון. אם לא יהיה הסכם ייפגעו כולם, כולל העובדים כמובן.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יעל פז-מלמד

צילום: דעות

עיתונאית ועורכת במעריב. כותבת מאמרים פוליטיים וכן כתבות אישיות בנושאי פנאי ואוכל. עורכת את "בכיף", מוסף בענייני טיולים, תיירות, אוכל ופנאי

לכל הטורים של יעל פז-מלמד

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים