בג"ץ: פרס לא יחזיר את כספי התרומות
בג"ץ קבע כי התרומות שקיבל נשיא המדינה כשהתמודד על ראשות העבודה לא היו בזמנו בניגוד לחוק. "מדובר בנושא לשיפוטו הערכי של הציבור"

לפיכך, בית המשפט קבע כי אין כל עילה משפטית על פיה ניתן לחייב את פרס להחזיר את הכסף, וגם לא ניתן לחייב את וועדת האתיקה של הכנסת לברר את הקובלנות בפרשה, כאשר בהחלטתה לא נפל פגם מהותי המצדיק התערבות שיפוטית של בג"ץ.
השופטת פרוקצ'יה ציינה, עם זאת, כי על אף שבמישור המשפטי לא מצאה עילה להתערב בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה וועדת האתיקה, "הרי תיתכן ראייה שונה של הסוגייה במישור האתיקה הציבורית, החוץ משפטית. בתחום זה נתון השיפוט הערכי לציבור ולכל פרט, על פי מידותיו וערכיו".
תחילת הפרשה בדוח מבקר המדינה משנת 2006, שמתח ביקורת על התנהלותו של פרס בפרשה, וציין כי אין זה ראוי שמועמד בבחירות מקדימות שטרם החלו יוכל לגייס כסף ללא הגבלה ולקבל תרומות מבעלי הון, אף אם הדבר לא נאסר בחוק. המבקר המליץ לפרס לשקול להחזיר את התרומות לתורמים או להעבירן לרשות המדינה. זאת למרות שחוק המפלגות קבע בזמנו כי אין להחיל מגבלות על קבלת תרומות במהלך תקופה של שבועיים מהחלטת המפלגה על עריכת הבחירות.
בעקבות דוח המבקר, פנה ח"כ אריה אלדד ליועץ המשפטי
עם זאת, הוא הוסיף כי ראוי שוועדת האתיקה של הכנסת תבחן את הנושא. הוא גם חיווה דעתו שהמצב הקיים, המאפשר למועמד בבחירות מקדימות לקבל תרומות קודם לתחילת "תקופת הבחירות", הוא בעייתי ויש הכרח לתקן את הפרצה בחוק בעניין זה.
ועדת האתיקה של הכנסת, שקיבלה תלונות בעניין, החליטה ביולי 2007, שלא לדון בהן לגופן, משום שנושא גיוס התרומות לא הוסדר בחקיקה. כמו כן, בעקבות בחירתו של פרס לנשיא המדינה, קיים קושי להפעיל את סמכות הוועדה על פרס. עם זאת, הוועדה ציינה כי מן ההיבט האתי יש להוקיע את התופעה של גיוס תרומות מגורמים פרטיים, ללא הגבלת סכום, ככל שמתקרבת "תקופת הבחירות".
בשנת 2008 תיקנה הכנסת את החוק, וכיום אסור לקבל תרומות מיום ההכרזה על הבחירות - כלומר, גם במהלך השבועיים הראשונים. בכך נסגרה הפרצה בחוק, ואנשי ציבור אינם יכולים לקבל יותר תרומות בתקופת הביניים שבין ההכרזה על הבחירות לבין תחילת "תקופת הבחירות".
השופטת פרוקצ'יה ציינה כי כל גורמי הביקורת שעסקו בסוגיה זו, המבקר, היועץ המשפטי וועדת האתיקה, היו מאוחדים בגישתם כי היא אינה שייכת למערכת הנורמות המשפטיות אלא למערכת הנורמות הציבוריות, שמחוץ לבית המשפט, הנתונות בעיקרן לביקורתו ולשיפוטו של הציבור.
במצב דברים זה התקשו השופטים לאתר עילות משפטיות לחייב את פרס להחזיר את הכסף מהתרומות, כאשר החוק לא אסר עליו לקבלו, ואף התכוון, בנוסחו הקודם, לאפשר גיוס תרומות ללא הגבלה.