התנועה הקיבוצית: הבנים נוהרים למשקים
כ-2,500 חברים חדשים נקלטו בקיבוצים בשנתיים. קיבוץ עינת, למשל, שילש את מספר חבריו, רובם בנים שהחליטו למסד את הקשר

השינוי שבוצע בקיבוץ כלל הפרטה וחלוקת שכר דיפרנציאלי לחברים, תוך הבטחת זכויות הוותיקים. במקביל הוחלט לטפל בסוגיית קליטת הבנים שעזבו וביקשו לחזור, ולקלוט גם קבוצה של תושבים חיצוניים, כולם במעמד של חברים לכל דבר ועניין. מקץ שנתיים, בקיבוץ גאים בתוצאות המרשימות.
מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור, אומר כי קיבוץ עינת הוא דוגמה מוחשית למהפכה הדמוגרפית שמתרחשת בקיבוצים רבים. גם קיבוצים נוספים קולטים חברים חדשים, רובם בנים חוזרים.
בתנועה הקיבוצית אומרים כי בשנתיים האחרונות נקלטו כ-2,500 חברים חדשים ב-150 קיבוצים. בשנת 2004, שנת השפל בתנועה הקיבוצית, אחרי גל העזיבות הגדול, היה מספר החברים בקיבוצים 115,220, וכיום מספרם הוא 123,300, כולל תושבי שכונות ההרחבה.
כמה מהקיבוצים פתחו מסלולים אטרקטיביים המאפשרים לבנים החוזרים לבנות את בתיהם בתוך הקיבוץ. הקיבוץ לא בונה היום מכספו, מציינים
"המסלול הזה מאוד אטרקטיבי", אומרים בתנועה, "לבנים החוזרים יש בית חדש וגדול, הם חוזרים הביתה לסביבה מוכרת, עם איכות חיים מעולה, והסבתא יכולה לשמור על הילדים. הבנים החוזרים יכולים לעבוד מחוץ למשק, להחזיק רכב, לחיות כראות עיניהם. זו הדרך להביא אותם הביתה".
המשתכנים שבונים את ביתם בקיבוץ עינת יקבלו הלוואות מבנק אגוד למימון בניית בתי המגורים. "בזכות שיתוף הפעולה בין כל הגורמים - קיבוץ עינת, חברת אמפא-מליבו (הבונה) ובנק אגוד - נבנה מודל ייחודי שמאפשר לקיבוץ להמשיך את מגמת הצמיחה וההתרחבות", אומר חיים פרייליכמן, מנכ"ל בנק אגוד.

"הספידו אותנו כבר כל כך הרבה פעמים", אומר שור, "אבל הקיבוץ מראה שגם בשנת המאה שלו - הוא קיים". לדבריו, קיים מחסור בדירות בקיבוצים, ועל כל בן שמצליח להתקבל ישנם עשרה שמבקשים לחזור, אך אין עבורם מקום.
"השיכון הוא צורך קריטי לקיבוצים", אומר שור, "אני קורא למינהל מקרקעי ישראל לאפשר לקיבוצים להתרחב. זה אינטרס של מדינת ישראל שכמה יותר משפחות יעברו לחיות בקיבוצים, ש-75% מהם נמצאים בפריפריה".