יש לדון ברצינות במרד השלטים ובמחאה דתית
לרוני ארזי, עיתונאי ובוגר ישיבת הר ברכה, נמאס מהוויכוח התפל על שלטים ועל דברי רבנים והוא דורש דיון רציני על גבולות המחאה
רק 13 ק"מ אוויריים מפרידים בין ישיבת ההסדר הר-ברכה למכינה הקדם-צבאית "בני דוד" בעלי. שתיהן שוכנות בשטחי השומרון, לשתיהן כשני עשורי פעילות ושתיהן מחנכות לשירות בצה"ל שהוא, לתפיסתן, מצווה מהתורה.
חרף קווי-הדמיון ביניהן, ישנו הבדל עקרוני ברור בין הר-ברכה לבני-דוד והוא שאלת הקו האדום. אותו הקו שהפריד בעת הגירוש מגוש-קטיף בין המכינה הקדם-צבאית
בעצמונה לבין הישיבה בנווה-דקלים. זוהי אותה מחלוקת בין המחבקים לבין החשדנים, בין "אחדות מעל לכל" ל"ארץ ישראל השלמה".
פרשת שלטי-המחאה יכולה הייתה לעורר כאן פולמוס אמיתי בין התפיסות השונות, שהרי סוגיית הסרבנות כלל לא נוגעת לסרבנים עצמם, אלא לעולם הציונות-הדתית והגדרתו את עצמו. אותם רבנים ופוליטיקאים שרק מבקשים להשתיק את הפרשה ולנרמל את היחסים עם הצבא, עושים זאת שוב על גבו של השיח הפנימי, האמיתי. שיח כזה אפשרי רק מתוך מקום של כבוד ושותפות בין ראשי הישיבות, ולא מתוך ניצול עמדת השפעה של חלק מהם על הצבא ועל התקשורת.
אני מניח שבפגישה שנערכה אמש, אותם רבנים "מתונים" לא טרחו להשמיע באוזני ראשי מערכת הביטחון כי באופציה של סירוב-פקודה תמכו בעבר רבנים ראשיים לישראל, ראשי ישיבות ומנהיגים פוליטיים. הם כנראה לא ציינו גם את את העובדה שאת הטור השבועי שכותב ראש ישיבת הר-ברכה קוראים מאות אלפים וכי ספרי-ההלכה שחיבר הם אור ודרך לרבים מבני המגזר. לא, הם יעדיפו לומר שישיבות-ההסדר ביהודה ושומרון הם רק "חלק קטן" ושסרבנות היא חמורה ביותר ושאם כבר, אז שיועמד הרב לדין ולא יוכתם ציבור שלם.
משהונחה כעת חרבו החדה של שר-הביטחון על צווארן של הישיבות הסוררות, מוסט הצידה הצורך האמיתי של אלפי תלמידים בישיבות-ההסדר בליבון הסוגיה, לטובת הדחף הקיצוני והבלתי-נשלט לרצות את האדון. עד השלט הבא.
רוני ארזי, גל"צניק לשעבר ורמ"ח חדשות רדיו קול-חי בהווה. למד בישיבת הר-ברכה ומתגורר באלעד
נא להמתין לטעינת התגובות
