לחסן מפני שפעת החזירים או לא? זו השאלה
מי ינצח בקרב על גורל החיסון משפעת החזירים? האם האב שפוחד מהנגיף כמו מכולירה או האמא שפוחדת מההשלכות? משפחה בדרך לחיסון
הנה הוא מגיע. העימות הרעיוני שמאיים לטלטל משפחות, לפלג בתים, לשסות אם בילדיה, בשר מבשרה וסב בנכדיו. הדרמה המצמררת ביותר מאז הפילוג הטראומטי בין גבעת חיים איחוד למאוחד. לחסן או לא לחסן - זו השאלה.
אני אומר: נו, מה השאלה? ברור שכן. בסך הכל זריקה קטנה בכנף - אני מנסה לעשות נפשות בתוך המשפחה - או שאיפה מצינור פלסטיק קטן. למה לסבול, אני מנסה לשכנע את האופוזיציה המתבצרת בסירובה, ומול העיניים שלי מרחפים תחריטי העץ מעוררי החלחלה מימי המגפות הגדולות של ימי הביניים.
מכירים את הציורים האלה? שלדים מתגוללים ברחובות. עגלות עמוסות בערמות-ערמות של גופות צפודות. ובתוך הקטסטרופה מתהלך לו מלאך המוות - גלימה שחורה, מגל בהצלב על הכתף, כל הפק"ל קומפלט - כשחיוך של שמענדריק מרוח לו על הגולגולת. מגפה שחורה תהיה פה, אני אומר לכם. ודבר. ושחין וערוב. תתחסנו, טמבלים, תתחסנו!
היא אומרת: אבא שלך, זוכר מה קרה לו? חורף אחרי חורף, האזרח הנאמן נענה לקמפיינים של קופות החולים, התייצב כדי לקבל חיסון נגד שפעת - וחורף אחר חורף הוא חטף מיני שפעות אקזוטיות. מה קרה לך, שכחת מה זה חיסון? נגיף מוחלש, אומרת שנית, נגיף. הנה לך, חיסון. לא מתחסנת, וגם לא הילדים.
והרופא, זה שאנחנו סומכים עליו שנים, אומר: מתחילת החורף, עברו אצלי כמה עשרות טובות של ילדים שאובחנו עם שפעת חזירים. זה לא מפיל אותי לרצפה. אני יכול למנות
אפשר לראות את זה מגיע: אני מושך בזרוע אחת של ילד אקראי כלשהו, היא בשנייה. אני: לאוטו, לחיסון, עכשיו! היא: לא נותנת לך, נקניק היסטרי שכמוך, לא!
נקניק, קראת לי? קבלי תיקון: נקניק מחוסן.
נא להמתין לטעינת התגובות
