"לא גובשה תכנית להפחתת פליטות גזי חממה"
ערב פתיחת ועידת האקלים הבינלאומית בקופנהגן מפרסם מבקר המדינה דוח על הטיפול בפליטת גזי חממה בישראל: המשרד להגנת הסביבה לא גיבש תכנית פעולה לאומית, השירות המטאורולוגי מתקשה בניטור ונתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם מפורטים. המשרד להגנת הסביבה: תוצאה של הזנחה לאורך שנים
◄ לקריאת הדוח המלא
בדיקת המבקר היא חלק מביקורת בינלאומית משותפת עם עוד עשר מדינות המיוצגות בארגון האירופאי של מוסדות מבקרי המדינה. מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מציין כי "הפחתת הפליטה של גזי החממה צריכה להיבחן לא רק בשל מחויבות פורמאלית לעשות כן אלא גם בשל התועלת החברתית והכלכלית ארוכת הטווח הגלומה בה".
על פי הדוח, המשרד להגנת הסביבה לא גיבש תכנית פעולה לאומית להפחתת הפליטה של גזי חממה ואף לא הצליח להשלים את הכנת התשתית המקצועית הדרושה לכך; השירות המטאורולוגי מתקשה בניטור רב שנתי של שינויים אקלימיים; ונתוני פליטת גזי החממה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם מפורטים דיים לצורך פיקוח ובקרה אפקטיבי. כמו כן ניטור הפליטה של גזי החממה אינו מוסדר בחקיקה בתקנות או בנהלים.
בדוח נכתב ש"יש לבחון את יישום האמצעים להפחתת הפליטה של גזי החממה לא רק מהזווית של מענה למחויבות פורמלית להפחתתם, אם תוטל בעתיד על ישראל, ומן ההיבט של העלות התקציבית הישירה הכרוכה בכך, אלא גם מבחינת התועלת". המבקר מציין גם ש"כדי להבטיח עיצוב ויישום של מדיניות אפקטיבית להפחתת הפליטה של גזי חממה, יש לפתח ולהרחיב הן את מערך התצפיות והמעקב אחר שינויי האקלים והן את מערך ניטור הפליטות".
במשרד להגנת הסביבה מברכים את המבקר על פרסום הדוח ומזכירים שמאז שנכנס גלעד ארדן לתפקיד השר להגנת הסביבה חל מפנה בטיפול בנושאים הללו. יחד עם זאת אומרים במשרד ש"לא ניתן להתעלם מכך שמשרדי ממשלה אחרים שבסמכותם נתונה הסמכות ליישום הצעדים הנדרשים, כמו משרד התשתיות, אינם מקבלים את עמדת המשרד להגנת הסביבה ומונעים למעשה את אישורה של התכנית".
השירות המטאורולוגי אחראי לתצפיות מטאורולוגיות ולתצפיות אקלים בישראל. על פי דוח המבקר מתקשר השירות לערוך רב-שנתי של שינויים אקלימיים. "השירות חסר כוח אדם מקצועי, מתקשה בתחזוקת רשת התחנות המטאורולוגיות ועיבד באופן חלקי בלבד את הנתונים שנאספו לצורך הניטור", נכתב בדוח. כן כן, נתונים היסטוריים שהוקלדו למאגר לא עברו בקרה יסודית והעיבוד הסטטיסטי של הנתונים שנאספו לצורך הניטור היה מצומצם עד כה.
בנוסף מציין המבקר, שהשתלבות השירות המטאורולוגי בפעילויות בין-לאומיות הנוגעות לשינויי אקלים מוגבלת למדי והוא מתקשה להרחיבה בשל היעדר משאבי מחשוב מתאימים להרצת מודלים עונתיים ואקלימיים ובשל מיעוט פעילות מחקרית בתחומי ניטור שינויים אקלימיים וחיזוי אקלימי
מהשירות המטאורולוגי נמסר בתגובה: "השירות המטאורולוגי פועל כמיטב יכולתו לתחזק את מערך המדידות המטאורולוגיות ולערוך בקרה וטיוב של נתונים אקלימים, אך עקב קיצוץ בכח אדם ואי קבלת תקציב מתאים מתקשה השירות לענות על הצרכים בתחומים אלה.
"גם בתחומי המחקר, בניטור וחיזוי אקלימי מתקשה השירות המטאורולוגי לספק את המידע הנדרש למדינה עקב חוסר היכולת לגייס חוקרים מתאימים בהעדר תקנים וכן בשל חוסר תקציבים להתקשרות עם המרכז האירופאי לתחזיות מזג אויר".
עוד נמסר ש"משרד התחבורה הגיש בקשה למשרד האוצר לתגבר את השירות המטאורולוגי בשלוש משרות נדרשות כמו כן ביקש לתגבר את התקציב לצורך חתימה על הסכם שיתוף פעולה עם הארגון אולם עד כה לא נענה השירות".
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחשבת משנת 2005 מדי שנה את פליטת גזי החממה העיקריים. לטענת מבקר המדינה, הנתונים אינם מפורטים דיים לצורך פיקוח ובקרה אפקטיביים על מקורות הפליטה.
עוד נכתב בדוח שניטור הפליטה של גזי החממה אינו מוסדר בחקיקה, בתקנות או בנהלים משרדיים. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להסדיר באופן רשמי את ניטור פליטת גזי החממה - יש לקבוע את הגורם האחראי לכך, את דרכי הניטור, את המידע שיש לאסוף בו ואת רמת הפירוט הנדרשת בו בהתאם לסוגי הגזים ולגורמים הפולטים אותם.
לטענת לינדנשטראוס, פרסום הנתונים באופן מפורט יתרום לקביעת מדיניות אפקטיבית להפחתת פליטת גזי חממה ולפיקוח ולבקרה עליה. "הפרסום יוכל ליצור לחץ ציבורי על גופים הפולטים גזי חממה לנקוט צעדים מתאימים לצמצום הפליטה", נכתב בדוח. "לפיכך ראוי להסדיר את פרסום הנתונים בדרך שתאפשר את הצגתם ברמת הפירוט הנדרשת למקבלי ההחלטות ולגופים הבין-לאומיים".
גם ב-1996 וגם ב-2001 החליטה הממשלה להגדיר מדיניות להפחתת הפליטה של גזי החממה. בהתאם לכך הוקמה ועדה בין-משרדית בראשות המשרד להגנת הסביבה, והוכנו עבודות שבחנו אמצעים שונים להפחתת פליטתם במגזרי הפעילות המשקיים השונים כבסיס לתכנית פעולה לאומית. המבקר מציין שנכון לסיום מועד הביקורת, בחודש יולי האחרון, לא גיבש המשרד תכנית פעולה לאומית להפחתת הפליטה של גזי חממה ואף לא הצליח להשלים את הכנת התשתית המקצועית הדרושה לכך.
נציין, כי גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מינה ועדה שתעסוק בנושא, בראשות השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. לצורך כך הזמין ארדן דוח מחברת מקינזי. הדוח הוגש לאחרונה לממשלה וארדן המליץ שמסקנותיו יאומצו.
"לצערנו, כפי שמופיע בדוח, הטיפול בהפחתת פליטות גזי חממה הוזנח על ידי ממשלות ישראל לאורך שנים", אומרים במשרד להגנת הסביבה בתגובה לדוח.
מהמשרד נמסר בתגובה: "עם כניסת השר ארדן לתפקידו, הוא הציב את הנושא כאחד מחמשת היעדים המרכזיים של המשרד ופעל תוך זמן קצר, של מספר חודשים, גם למינויה של ועדת שרים לשינויי אקלים, להקמת ועדת מנכ"לים שתפקידה ליישם תוכנית לאומית להפחתת פליטות ולהתקשרות עם חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי שהשלימה בשבועות האחרונים את גיבוש התשתית המקצועית הנדרשת להכנת תוכנית פעולה לאומית. לאחר סיום עבודת 'מקינזי' אימץ השר את המלצות הדוח שגובש ופנה לראש הממשלה בבקשה לקיים בדחיפות דיון בממשלה לאישור התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה.
לדבריהם, התשתית המקצועית הנדרשת להכנת תוכנית פעולה לאומית להפחתת פליטות גזי חממה קיימת במשרד להגנת הסביבה והמשרד גיבש את מדיניות ויעדיו בנושא. אולם, לא ניתן להתעלם מכך שמשרדי ממשלה אחרים שבסמכותם נתונה הסמכות ליישום הצעדים הנדרשים, כמו משרד התשתיות, אינם מקבלים את עמדת המשרד להגנת הסביבה ומונעים למעשה את אישורה של התכנית.
טרם התקבלה תגובת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
נא להמתין לטעינת התגובות
