באמירויות לא מדברים על הקריסה בדובאי
תוך 15 שנה ייאזלו משאביה הטבעיים של דובאי, ומוקדי התיירות שהוקמו כפיצוי, נכשלו. אך הנשיא מכחיש כי יש בעיות ואומר: מקנאים בנו
המגדל הגבוה בעולם בדובאי צילום ארכיון: אי-פי-אי
המבנה הגרנדיוזי מתנשא לגובה 818 מטרים ו-160 קומות. אלה גבהים שהומצאו לאנשים רגועים במיוחד.
צמרת המגדל אמנם מחוברת היטב ליסודותיו, אבל לעתים היא נעה קלות עם כיוון הרוח. הפרויקט ישמש למגורים, למסחר ולבילויים, ונחשב לשיא נוסף בתוכניות מנקרות העיניים בעיר הכי מתפתחת בעולם.
היזם המקומי, חברת "אעמאר נכסים", השקיע בו מיליארד דולר. ביולי השנה חשפו שירותי המודיעין של איחוד האמירויות תוכנית זדונית להפיל את המגדל, שנהגתה בידי קבוצה פונדמנטליסטית. לכידתה של החוליה, ביחד עם המשבר הפיננסי, משמשת כבר חומר גלם למאמינים בהשגחה עליונה.
זהו למעשה "מגדל בבל" של הערבים. הוא מצטרף לכמה פרויקטים גדולים בקנה מידה עולמי שהוקמו בעיר בעשור האחרון. אירוע נוסף שהצטלב במקרה עם המשבר הוא חגה הלאומי של איחוד האמירויות, שחל השבוע.
מדינה אחת, שבע אמירויות ומגדל בעל 160 קומות
המדינה, שקיבלה את עצמאותה מבריטניה לפני 38 שנה, מחולקת בין שבע אמירויות, מעין קנטונים, שדובאי היא אחת מהן. הן מתנהלות באוטונומיה עצמאית למדי, וכפופות רשמית לממשל המרכזי בבירה, אבו-דאבי. נשיא האמירויות, חליפה בן זאיד אל-נהיאן, אמר במהלך הטקסים הצנועים שליוו את יום העצמאות, כי כלכלתה של ארצו במצב טוב, וכי המשבר העולמי איננו סיבה "לנסיגה או לרפיון", בדובאי.
"האמירויות הצליחו להתגבר על השלב הקשה של המשבר בעולמי". שליט דובאי, השייח מוחמד בן ראשד אל-מכתום, היה יצירתי יותר. במאמציו להרגיע את הציבור,
את המשקיעים מכל רחבי העולם, ובמיוחד את עצמו, גייס כישרון פיוטי, שמתברר כי היה חבוי בו. "כל האנשים נוהגים להשליך אבנים, או כל דבר אחר, על האילן הפורה", אמר ברמיזה לממלכה הקטנה שלו, "אבל לנו יש שבעה אילנות פוריים. לכן טבעי שנהיה חשופים לקמפיין התקשורתי הצעקני הזה".
למשבר שטלטל השבוע את דובאי יש משמעויות עתידיות עמוקות על איחוד האמירויות. זו מדינה קטנה, שני מיליון נפשות, שנבנתה מכוחם של אוצרות נפט וגז, וגם מכוח יוזמתם של שליטיה. על פי התחזיות, בעוד כ-15 שנה יאזלו המקורות הטבעיים הללו.
ניו יורק קטנה
השייח זאיד אל-נהיאן, נשיאה המנוח, ידע שללא אטרקציות פיננסיות, תיירותיות או מדיניות, תשקע המדינה לתוך מעגל עוני. כך נולדה האסטרטגיה הנוצצת של דובאי, על הפרויקטים המגלומניים שלה.
אי מלאכותי בדובאי. צילום: אי-פי-איי
השייח זאיד ניסה לבנות עבור משקיעים ותיירים מערביים ניו יורק קטנה אצלו בבית. הוא הסיר מגבלות של בירוקרטיה, המאפיינות מדינות ערביות רבות, הקים אזור סחר חופשי, התיר את החגורה בכל הנוגע לאיסורים דתיים, כמו פעילות של מכוני ליווי או ברים להומוסקסואלים, סלל כבישים ואוטוסטרדות ופיתח את הבנייה. במקביל, הידק את היחסים עם וושינגטון.
בנו ויורשו, השייח חליפה, יזכה להיות המושל הערבי הראשון שיקבל ידע להקמת כור גרעיני מהממשל האמריקאי. שם המשחק בקרב הנסיכויות הערביות במפרץ הוא הישרדות, והוא הלך והחריף בשנים האחרונות, עם התעצמותה של טהרן. אחת לתקופה בורחת לאיראנים איזו התחלקות לשונית בדבר הלגיטימיות של סיפוח מדינה ערבית לשטחה, בראשן בחריין.
כדי להתחזק, משקיעה בחריין מאמץ רב בכריתת בריתות עם המערב. דובאי החליטה להפוך לגן עדן של נדל"ן. קטאר הקימה את תאגיד הענק אל-ג'זירה. וכולן כאחת מתחמשות בנשק מערבי מודרני. והנה בא המשבר הפיננסי בדובאי, ומאיים לרושש מנכסיה את הילדה הכי יפה בגן.
נא להמתין לטעינת התגובות
