הכל בדולר: משכתבים את ההיסטוריה
זוגלובק, שלפני שנייה נשבעו שמקור הפסטרמות שלהם הוא בכפר הפסטרמיסטים, החליפו מיתולוגיה בלי למצמץ. וגם: מאיפה הגיע האובסס של פרסומאים לספקטקלים מוזיקליים?
אי אפשר להמציא כפר ואז פתאום לקפוץ ולשנות אותו להיסטוריה של ארץ קיימת, ועוד היסטוריה שמחקה את רעותה – גם המשפחה הייקית של גורנשטיין שילבה מחול בתהליך הנקנוק (ריקוד שפן הסלע או מה שזה לא יהיה, הרגע החלש בסרטון), ממש כמו הפסטרמיסטים, שהיו פוצחים, להזכירכם, בריקוד הפסדובלה לפני כל זיגוג דבש על הנתח. לא, זה לא עובד ככה, אי אפשר למחוק כך בהרף עין היסטוריה של עם. אני מציעה לאלי גורנשטיין לנעול היטב את דלתותיו בלילה, או שיסתער עליו נחיל פסטרמיסטים זועם עם לפידים, קילשונים ונתחי פסטרמה שלמים.
עוד מחזמר. מאיפה צץ האובסס הזה של פרסומאים לספקטקלים מוזיקליים? יהא זה יוגורט, בנק או דראגסטור, משום מה תמיד תוקף את הפרזנטורים חשק עז להעיף קונפטי זה על זה ולפזז אגב שירה זכה על כמה כרטיס הלייף–סטייל החדש של ישראכרט מפניק להם את המוח (בפרסומת של באומן בר ריבנאי). איך דווקא בלבנט הדביק והעגמומי שלנו ז'אנר המחזמרים כה משגשג במקבצי
משרד הפרסום אדלר חומסקי ורשבסקי תפס טרמפ על עלילות "הישרדות" והנפיק עדויות שורדים רוויות קלישאה לפרסומת של שופרסל ביג. באמת הגיע הזמן שמישהו ייטפל קצת לנודניקיית הפיליפינים שלנו, והסרטון עם הבחור שחוזר על כל מה שהקריין אומר בהחלט עוקץ בנקודה הנכונה.
הסרטון עם הבחורה קולע קצת פחות ("כרעם ביום בהיר" ופתאום בוקע רעם - הכי גיחי גיחי צחוק של פסיכי), אך התוצאה חמודה, וכמובן, כל דבר עדיף על "אפרת, את יודעת לעשות קניות" של היריבים המסטולים במגה. המאייאאה.
נא להמתין לטעינת התגובות
