סרן ג'קיל ומיסטר הייד
גם קצין נעים הליכות ביום יכול להפוך לאנס אכזרי בלילה
ברבים ממקרי האונס והפדופיליה שנחשפו בארצות הברית נעצר אדם שנראה לבבי, מין דוד כזה מחויך, עם חליפה נקייה ומשקפיים, ואיש לא ידע שבלילות הוא נהפך לחיה רוצחת. גם הפעם יש לי הרגשה, שאם החשוד בניסיון לאונס-שהפך לכוכב בכל מהדורות החדשות האלימות שלנו ולפי שעה מראים את צילומיו רק עם ברדס הפושעים המפורסם - יחשוף את פניו, נגלה קצין נעים הליכות. הפרצוף האחרון שנלביש עליו תיקי אלימות ואונס.
נכון, הסרן החשוד הוא "קצין מצטיין" לפי דעת מעבידיו; הוא עבר מסלולי סינון והכשרה קפדניים בשירות הביטחון, אבל כנראה שעדיין לא המציאו את מבחני הכישורים של המועמדים לתפקידי מפתח שיוכלו לחשוף שבנפשו של המועמד החביב מסתתרים בצפיפות וחיים ביחד בכיף גם דוקטור ג'קיל, גם מיסטר הייד וגם מאבטח נחמד. כשאני כותב את זה, החקירה נמצאת רק בתחילתה, אבל מי לא יאמין לצעירה שנמצאה חבולה וערומה על גדות הירקון.
על פי החשד, הקצין והלא ג'נטלמן הזה גם בחר בתזמון מצמרר: הוא הרביץ וניסה לאנוס את הצעירה בבוקר היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים תחת הכותרת "זה יכול לקרות לכל אחת". לפני מעשה התועבה, בילה במסיבת רווקים לקראת נישואיו שתוכננו לשבוע אחרי האונס.
כבר נשמעים קולות ממכריו של האנס לכאורה,
האלימות אינה יכולה להיות רק במקום אחד. אחרי שנהיינו אדישים לחיי האדם בשטחים הכבושים, אין ספק שנהיינו אדישים גם לחיים בתוך הקו הירוק. ההשפלה היא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל. כשחייל מתרגל שזה בסדר להשפיל ולהכות אנשים עם כאפיות, הוא לא יהסס להתנהג באותו קוד אלים גם כלפי כל המין האנושי. האלימות היא גורפת.
המתגייסים לצה"ל באים מכל שדרות העם ומכל רבדיה החברתיים של המדינה, שהאלימות האזרחית בה רק גוברת משנה לשנה. הגיע הזמן שבמקביל לקורס קצינים יאלצו את הצוערים לעבור גם קורס לג'נטלמנים, ואם הקצין הפושע לכאורה אכן הכה ואנס את הצעירה התמימה, מגיע לו ולנו שיקבל את העונש החמור ביותר בחוק. ויפה אונס מאובטח לכאורה אחד קודם.
מגדל הפזמון של שלומי שבן: גרסאות אישיות לשירים של אחרים. אחד התקליטורים העבריים שאפשר לשמוע יותר מפעם אחת. אצלי הוא כבר משופשף כמו ג'ינס ישן. בדרך כלל, כשמפיקים אלבום קאברים לשירים של אחרים, התוצאה היא במקרה הטוב נחותה מהמקור, ובמקרה הרע מוציאה שם רע לביצוע המקורי.
במקרה של שבן, מדובר בחתונות אהבת אמת מרהיבות בין הביצוע המקורי ובין האישיות והכישרון של המבצע החדש, שגם הוא, כמעט בכל שיריו עד כה, מוזג לנו קוקטיילים מרעננים עם תמהיל כמעט גאוני: של שופן, טום ווייטס, רנדי ניומן ומאיר אריאל, עם עוד איזו קוביית קרח המקפיאה את הסוד שנותן לתקליטור הזה קסם של אווירה ותוכן שרק לעתים רחוקות אתה טובל בהם במקומותינו. כשהוא שר את ז'אק ברל הוא מכניס לשיר משהו משלומי, וכשהוא נפגש עם רנדי ניומן הוא מטפטף לפזמון את הציניות המקומית של שבן. עכשיו רוצו למעלה או למטה ותקנו את מגדל הפזמון,אחרת אני לא ממליץ לכם יותר על שום דבר.
אני מצטער, אבל יש לי מספיק על הראש, אז די-אל תכניסו לי גם את דובאי. כן, אני מצטער על קריסת חברת האחזקות של דובאי שהפסידה 80 מיליארד דולר וטלטלה את כל בורסות העולם, אבל ממש אין לי מה לעשות עם הידע הזה ואני לא מתכוון להיכנס למפח נפש בגלל אמירות דובאי. אין לי שקל בבורסה ואני גם לא יודע מה זה אמירות. יש גבול. שבועיים אני בטיפול השתלת שיניים והפה שלי נראה כמו אבן גבירול, לנכד שלי יש חום גבוה, כדור הארץ מתחמם, תאונות דרכים, איום איראני. היו לי הרבה צרות ומשברים בחיים ומעולם לא פניתי לשום אמירות שתעזור לי. ככה שבקשר לדובאי-ממש אל תבנו עליי.
והפעם, עדי מלכה, לא כתבה בת כמה ואיפה היא גרה, אבל, אפעס, יש לי הרגשה שהיא קיבוצניקית.
1. לטייל ברחובות מונקו, להיעצר על ידי גבר במדים שיאמר לי: אקסיוז מי יאנג ליידי, הנסיכה שלנו חייבת מחליפה לשנה, את נראית לי מתאימה, אכפת לך להחליף אותה החל ממחר?
2. להאמין לחלוטין לכל מי שאומר לי שאני יפה/חכמה/רזה, ובהתאם לאמונה הזאת להלך בעולם בשלמות ומאושרת עם עצמי. לזכות לראות את אבא שלי גאה בי
3. עוד בחייו, שיחייך בגאווה ושאני אדע שהחיוך הזה הוא בזכותי.
4. להוציא את הסיפורים שלי מהמגירה ולהעז לפרסם אותם בספר.
5. להתלכלך כהוגן בקפיטליזם ובזרות של תל אביב. להסתובב עם האופניים הקיבוציים שלי בעיר הגדולה, שגם הם יספגו מעט מהלכלוך ומהחופש שיאפשר לי לרכוש ארטיק גם אחרי שמונה בערב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם