דרישה: לגייס לשב"ס את עובדי הכלא הפרטי
גלית ביטון עברה לבאר שבע כדי לעבוד בכלא הפרטי. כעת בעקבות החלטת בג"ץ היא ו-120 עובדים נוספים נותרו בחוסר ודאות לגבי עתידם
גלית ביטון בכלא הפרטי צילום: יהודה לחיאני
ביטון הסתערה על האתגר שריתק אותה, עברה לבאר שבע עם ילדיה, בני שלוש ו-12, והחלה את עבודתה כסגנית ראש תחום משאבי אנוש בחברה שהקימה את התשתית להפעלתו של בית הסוהר העתידי. יחד עם ראש התחום, טל תורן, היא הצליחה לגייס 120 עובדים.
הכל התנהל על מי מנוחות, עד להחלטת בג"ץ שזעזעה את ביטון. "יש לי חשש קיומי", היא אומרת. "זאת עננה שמרחפת מעל הראש. אם לא יקלטו אותנו בשירות בתי הסוהר, אחפש מקומות אחרים. זה היה קשה להרגיל את הילדים למקום החדש בדרום, ועתה אני מצפה מהמדינה שלא אצטרך לנדוד עוד. יש לי התחייבויות כמפרנסת יחידה, ואני מעדיפה למצוא עבודה בנגב".
"המדינה יכולה בהחלטה אחת לדאוג לגורלם של העובדים"
אבל ביטון לא מודאגת רק לעתידה האישי. כמי שעסקה בגיוס כוח אדם, מרגישה גלית אחריות לא רק לגורל משפחתה, אלא גם לגורלם של שאר העובדים.
"מרבית האנשים שגייסנו עזבו מקומות שהם עבדו בהם בין שמונה לעשר שנים", אמרה. "כולנו חוששים בימים אלה מפני מה שיעלה בגורלנו, ובמיוחד באזור שאינו משופע במקורות תעסוקה. היינו מעורבים בגיוסו של כל אחד מהם, ואמרנו להם שזה פרויקט לכל החיים. היום אין לי מה לומר להם.
"אני מצפה שהמדינה תגייס את כל 120 העובדים לשירות
בתי הסוהר. המדינה שילמה עבור ההכשרה הרבה כסף, והעובדים כאן מאומנים בהפעלת טכנולוגיות חדשות שאינן מוכרות בשב"ס. המדינה יכולה בהחלטה אחת לדאוג לגורלם של העובדים".
שופטי בג"ץ קבעו בהחלטתם כי התיקון לחוק אינו חוקתי ופוגע בזכויות אדם בסיסיות. הם קבעו כי עצם העברת הסמכויות לניהול בית סוהר מידי המדינה, הפועלת בשם הציבור, לידיו של זכיין פרטי הפועל למטרת רווח, גורמת פגיעה קשה וחמורה בזכויות האדם הבסיסיות של האסירים לחירות אישית ולכבוד האדם.
נא להמתין לטעינת התגובות
