המחנכים הדתיים חסרי אונים מול המיניות
גם התוכנית החדשה לחינוך מיני של ילדים דתיים לא תפתור את הבעיה הבסיסית: המעשה המיני באשר הוא נאסר עליהם באיסור חמור
אז מה תועיל התוכנית המדוברת לחינוך מיני בישיבות התיכוניות? בוגר של אחת מהן טען כי מדובר ב"השחתת זמן לבטלה". מן הסתם הם יתעסקו בחיי הנישואים, אפילו ברומנטיקה, בדברים חשובים מאוד, אבל לא בבעיה הטמונה בבסיס החיים הדתיים. החבר'ה, כך אומרים, דווקא מסתדרים בחיי הנישואים, הבעיה היא שאת חיי הנעורים אין איך לארגן להם.
בסופו של דבר אף אחד לא יכול לפתור את הבעיה הבסיסית שעמה אמורים להתמודד הנערים הצעירים: המעשה המיני באשר הוא נאסר עליהם באיסור חמור, הכי חמור. עד החתונה. נגיד שפעם זה עבד, אבל פעם היו מתפתחים בגיל מעט מאוחר יותר ומתחתנים בגיל מוקדם הרבה יותר. היום נער דתי ממוצע נידון ללמעלה מעשור של מאבק בלב תי אפשרי ביצר המיני.
מגיל 12 עד שיתחתן בגיל 24 לערך
הוא אמור להתאפק. וזה כשהם חיים במדינה שרבים בה לא מבינים איך אפשר להתאפק שש שעות בין בשר לחלב. בגמרא מצבים מסוג זה מתוארים כך: "משל לאדם אחד שהיה לו בן. הרחיצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס (ארנק) על צווארו והושיבו על פתח של זונות. מה יעשה אותו הבן שלא יחטא?".
מילא אם היו יושבים בתוך הגטו, כמו הצעירים החרדים - ולא שאצל החרדים זה עובד - אבל רבים מנערי הישיבות התיכוניות הציוניות-דתיות חשופים לעולם החילוני, צופים בטלוויזיה, הולכים לקולנוע, מציצים באינטרנט, קוראים ספרות חילונית, פוגשים בנות בבני עקיבא ומחר יתגייסו לצה"ל עם חבריהם החילונים ומטענם התרבותי המפתה.
חלקם נידונו לייסורי מצפון על שחטאו, חלקם לייסורי שעה על שלא חטאו, וחלקם פשוט זורמים עם החיים. פה ושם יש מי שמנסים להציל אותם מחיבוטי הנעורים האלה. מעשה ברב בישיבה חרדית דווקא, שאחד מתלמידיו המצטיינים הלך ודעך מול עיניו והודה שכיוון שהוא חוטא בחטא החמור מכולם הוא התייאש מעצמו וכבר לא מרגיש שיש לו טעם להתפלל או ללמוד. הרב אמר לו: "תקשיב, הריני מתחייב שמעכשיו כל החטאים שלך בתחום הזה עוברים אליי. אתה תלך לשבת על הגמרא, ואני אלך לשבת במקומך בגיהינום".
נא להמתין לטעינת התגובות
