אישה עם ספר תורה
לכולנו - גם לנשים - רגשות הקשורים בתורה ואת כולנו צריך לכבד. תנו גם לנשים להתעטף בטלית בכותל
אינני מעוניינת להתייחס לסוגיה הטעונה הזו ברמה המשפטית, לעל אף שאין לי ספק שהמחוקק לא נתן את דעתו לסוגיה זו ואין בספר החוקים של מדינת ישראל חוק האוסר על אישה לצעוד עם ספר תורה ברחבה העליונה של הכותל.
השאלה שמעסיקה אותי בפרשה עגומה זו היא: מה כל כך מקפיץ ברעיון שאישה תישא ספר תורה? מדוע רחבת הכותל נעשית יותר ויותר לשטח ממושטר על פי הדעות המחמירות ביותר בהלכה? מדוע המדינה מתחשבת תמיד ברגשות הקבוצות החרדיות הקנאיות ביותר ואינה מתחשבת ברגשותיהן של נשים שנפגעות מן ההתנהגות הזו? מדוע רגשות הציבור החרדי נחשבים ליותר אותנטיים מאשר רגשותיהם של אנשים הנפגעים מן העמדה הזו?
אינני אומרת זאת כדי להתריס. אני סבורה באמת ובתמים כי אנשים רבים אינם מבינים נשים רבות שחפצות בכל יישותן ליטול חלק בעולם התורה, על לימודו ועל מעשיו. קיימת כיום בעולם היהודי קבוצה ענקית של נשים שמעוניינות לקרוא בתורה, ללמוד וללמד, לפרש ולפסוק, ולשמוח בשמחתה.
שאלה לאומית וציבורית
למיטב שיפוטי התנהגות זו נובעת מתוך עמדה דתית ורוחנית עמוקה והיא איננה באה כדי להתריס או כדי לפגוע ברגשותיו או בזכויותיו של עולם הגברים היהודי. להפך. היא באה דווקא מתוך נאמנות. אלא שנאמנות זו איננה נאמנות ממושטרת. היא באה מעומק דתי חופשי, של מי שהחליטו שגם לנשים יש זכות בתורה ושזכות זו היא זכות מולדת, מעצם היותנו יהודיות.
אנו חיים בעולם יהודי חדש. בעולם החדש הזה לנשים יש רצונות שאינם תלויים בפסיקות של רבנים שאינם מתעניינים ברצונותיהם העמוקים של נשים. בעולם הסגור שבו מתקבלים פסקים אלו, אין לנשים דריסת רגל. אבל בעולם החיצון אישה
יכולה להיות נשיאת בית המשפט העליון ו/או ראש הממשלה.
באותו עולם חיצון אישה שתלך עם ספר תורה ליד הכותל - תיעצר. הפער הזה הוא בלתי נסבל וצריך לסגור אותו. התורה איננה נחלת הגברים היהודים בלבד, וגברים יהודים רבים מבינים זאת.
שאלת התנהלות כולנו בסוגיות הקשורות בלימודה ובהתנהגותנו ברשות הרבים המשותפת אינה יכולה להיות עניין שמוכרע על ידי ציבור אחד בלבד. זוהי שאלה לאומית וציבורית ראשונה במעלה ובתור שכזו צריך לדון בה - יחד - ולהגיע להסכמות ולפשרות שיהיו מקובלות על ציבורים רחבים. לכולנו יש רגשות הקשורים בתורה - ואת כולנו צריך לכבד.
נא להמתין לטעינת התגובות
