חרפת הכניעה: מדוע יש למנוע את עסקת שליט
לשרים יש כעת הזדמנות אחרונה למנוע את החרפה המוסרית והלאומית של עסקת שליט המסמלת כניעה לגחמותיו של ארגון טרור
ממשלת ישראל מתבקשת לכרוע ברך בפני החמאס, ולהיכנע לכל גחמותיו. ארגון טרור אנטישמי יכתיב למדינת ישראל תנאי כניעה. עוד חרפה, הפעם הגדולה מכולן, שעלולה להצטרף למצעד החרפה של העסקאות הקודמות.
בפעם הבאה זה לא יקרה, מנסים לספר לכם ולנו. ישראל תקבע כללים חדשים. כללים חדשים? מדוע דמו של החייל הבא שייחטף שווה פחות מדמו של גלעד שליט? האם מישהו מכם מאמין לשטות הזאת? האם למישהו יש תשובה מוסרית רצינית? אין תשובה כזאת.
יש תשובה מתחום אחר. אם תתמכו בעסקה, זה יהיה עידוד לחטיפה הבאה. ולעוד חטיפה. הרי שוב יהיה לנו קמפיין ציבורי שכולו הבסה עצמית. ועוד קמפיין. זה מה שקרה הפעם, עם רוב מוחלט של כלי התקשורת. ללא דיון רציני. כמעט כל עיתונאי שאמור לדווח כבר הפך מזמן לשליח מצווה למען שחרור המוני של רוצחים. איך אפשר להשאיר את שליט שלוש שנים בכלא? וכי לא הגיע הזמן? מה היית עושה אילו זה היה הבן שלך? בליץ של שאלות מתחום הרגש. ולעזאזל האינטרס הציבורי והלאומי והמוסרי.
אפשר להבין ללב המשפחה. אלא שגלעד שליט כבר הפסיק להיות עניין למשפחה אחת. הוא הפך לבן משפחה בכל בית בישראל. זו בדיוק הסיבה שהמחיר שלו עלה. הרי איש אינו זוכר את שמותיהם של שני החיילים שנהרגו באותו קרב: מפקד הטנק, סגן חנן ברק ז"ל, וסמ"ר פבל סלוצקר ז"ל. אבל גלעד הפך למותג. הקמפיין הצליח. האם זו סיבה מספיק טובה לכניעה?
מחיר דמים
נתניהו, כדרכו הקבועה, אינו עומד בלחץ. בשום נושא. גם בעניין שליט. הוא בעד פיצול תפקיד היועץ, אבל מצביע נגד. הוא בעד מס בצורת, אבל מצביע נגד. הוא בעד החוק הביומטרי, אבל מצביע נגד. הוא נגד כניעה לחמאס, אבל יצביע בעד.
אתם, שרים יקרים, יכולים לעצור את הטירוף. אתם יושבים שם כדי לשרת את האינטרס הלאומי. לא כדי להיכנע לגחמות רגשניות. לא כדי להיכנע ללחץ של התקשורת. אתם הרי יודעים מה המשמעות של הכניעה הזאת. אתם יודעים שזה יחזק את החמאס. אתם יודעים שההתפרצות הבאה היא רק עניין של זמן. אילו היה מדובר בעסקה שמתגבשת במסגרת הסדר שלום, והשחרור היה חלק מתהליך פיוס - ניחא. אבל זה לא הסיפור.
החמאס היה ונותר ארגון רצחני ואנטישמי. הוא זקוק לאתנחתה כדי למלא את המצברים. עכשיו אתם צריכים להחליט: האם
אתם בעד החמאס, או בעד האינטרס הישראלי? אתם יודעים את האמת. המוטיבציה של החמאס ושל ארגונים אחרים רק תגדל. המשוחררים יתגברו את תשתיות הטרור. חלקם יחזרו לפעילות מבצעית. כלומר רצחנית. אם לא מחר, אז בעוד חודשיים.
ואם לא חודשיים, אז שנתיים. זה הרי יגיע. זה הרי מה שקרה בעסקאות קודמות. מחיר הדמים היה גדול עשרת מונים. לפחות 123 ישראלים נרצחו על ידי מחבלים ששוחררו בעסקאות. הם לא היו "עם דם על הידיים". הפעם, כאשר עומדים להשתחרר מחבלים עם הרבה דם על הידיים, מחיר הדמים עלול רק לעלות.
שרים נכבדים, שחרור גלעד שליט הוא אינטרס עליון, שראוי לכל מאמץ. אבל יש הבדל תהומי בין "כל מאמץ" ל"כל מחיר". אם נותרה בכם עצמאות מחשבתית, אז אנא, אל תתבלבלו בין שני הדברים הללו, כאשר אתם הולכים להצביע.
נא להמתין לטעינת התגובות
