מבזקים

גאה להיות בוגר בני עקיבא

ערן סויסה, בעבר חניך ומדריך בבני עקיבא וכיום כתב תרבות ותקשורת של מעריב חוגג 80 שנים להקמת תנועת הנוער הדתי-לאומי

ערן סויסה | 22/11/2009 10:14

אם בבני-עקיבא היו מפרסמים את רשימת אלף הבוגרים המצטיינים סביר להניח שלא הייתי ברשימה. גם אם היו מפרסמים הרבה יותר. מי שהכיר אותי בשנים האחרונות יכול היה לחשוב, על פניו, שאני אנתיטזה של כל מה שהתנועה המופלאה הזו מייצגת. בפועל, בני-עקיבא היא חלק בתי נפרד ממני עד היום.

ערן סויסה צילום: ברק פכטר

שבת בבוקר, קצת לפני השעה שמונה, כשרוב חברי התנועה סביר להניח היו בדרך לתפילת שחרית, חלקם אולי בחולצה תנועה, ציינתי את המאורע החשוב בשורת הסטטוס בפייסבוק: "היום לפני 80 שנה הוקמה תנועת בני-עקיבא. גם אני הייתי שם". לא מעט אנשים הרימו גבה והופתעו מהמסרון המשונה והלא אופייני.

הנה ההסבר: היום אני כמעט בן 27. חילוני, תל-אביבי למחצה, חי ונושם את תעשיית הבידור המקומית. לטוב ולרע. את הליך החזרה בשאלה השלמתי לקראת סיום שירותי הצבאי. בערך בגיל 22 אחרי חצי שנה בקיבוץ הדתי עין-צורים. עברו למעלה מחמש שנים מאז, כאשר במהלכן חוויתי חוויות שיש להניח שתנועות הנוער בישראל לא היו חורטות אותן על דגלן וזה בלשון המעטה. למרות הכל, עד היום כשאני עובר ברחוב הרצל או ברחוב נגבה בבת-ים אני זוכר חסד נעורים לסניף בת-ים מרכז ולסניף עמידר בת-ים בו הדרכתי.

אל הסניף הגעתי רק בשבט מעלות בזכות שלומי בן-נחום, לימים החבר הכי טוב שלי. היום הוא נשוי לליזי, שהדריכה איתו ואבא להראל המתוק. חודשיים הספיקו לי כדי להתמכר לתנועה ולהבין שאחרי כמעט שבע שנים בעיר בת-ים מצאתי את הבית השני שלי.

הייתי מסוג החניכים שאני בספק רב אם קיימים כאלה היום. הראשון שידע ששבט הרא"ה יקרא שבט "התקומה", הראשון שידע מי יהיו המדריכים החדשים, הראשון שירד מהאוטובוס במסע סוכות בצמח, היחיד שהגיע עם חולצת תנועה כחולה לנטיעות והיחיד שידע את המילים לשירים של צוות-הווי.

במהלך השנים הללו למדתי ערכים ואידיאלים מה הם. למדתי מהי נתינה, מהי קבלה, דבקות במטרה, אהבת הזולת, קבלת האחר ואפילו חשיבות ארץ-ישראל על אף שתמיד התעקשתי על זה שבני-עקיבא תנועה א-פוליטית.

אחרי חמש שנים בסניף בת-ים מרכז נשלחתי להדריך את שבט הרא"ה, לימים שבט 'עוז', בסניף עמידר בת-ים יחד עם מורן שמיאן (היום מורן חזיז). השלב בו התחילה תקופה חדשה שעסקה בעיקר בניסיון להעביר הלאה את כל מה שקיבלנו מהמדריכים שלנו. לזכותנו יאמר שזה אפילו קצת הצליח. משבט של זוג תאומות וחניך אחד שבא בגלל אחת מהן הפכנו לשבט מכובד. חלקם אפילו חברים עד היום ולא רק בפייסבוק. עלה נעלה.