מחוגי הטבע לקומפוסט: תמיר ניר מוביל קהילה ירוקה
כשתמיר ניר עזב את מקצוע האדריכלות והחל ללמד חוגי טבע לילדים, הוא לא ידע לאיזה מסע הוא נכנס. הוא בטח לא דמיין הקמת קהילה עירונית והובלת פרויקט קומפוסט ברחבי העיר ירושלים. האנשים הירוקים
"במקור בכלל למדתי אדריכלות אבל ב-15 השנה האחרונות התחלתי להימשך יותר ויותר לכל מה שקשור לטבע ולשמירה על הטבע", אומר ניר. זה קרה לו בזהירות רבה, בהתחלה בתור משהו צדדי כמדריך חוגים לילדים ובהמשך הוא הבין שלא ניתן לנתק את החיבור בין הטבע לתרבות שלנו. "זה בעצם הכול סיפור אחד". לדבריו, יש ארגונים מקסימים כמו שומרי הגן, שמתחברים לתרבות האינדיאנית למשל. ניר מאמין שנכון להתחבר לתרבות המקומית שלנו – ליהדות.
היחס של ניר ליהדות לא תמיד היה כל כך אוהד. בצעירותו חזר בשאלה וכיום הוא מגדיר את עצמו כ"חילוני מסורתי". מה זה אומר? נוסע בשבת אבל אומר תפילת הדרך, שומר כשרות אבל רק בבית. "בראש ובראשונה אני אוהב את העולם היהודי ומוצא בו הרבה דברים
מה היה מקור הכעס?
"כעסתי על היהדות כיוון שהרגשתי שבגלל כל מיני פסוקים שמופיעים בבראשית ומדברים על מקומו של האדם בעולם הגענו למקום שהגענו מבחינה סביבתית - האדם בתרבות שלנו הוא פאר היצירה להבדיל מתרבויות מזרחיות שרואות את האדם כחלק מהסביבה. כחלק מלימודי היהדות עברתי מסע של שנתיים ולאט לאט התחלתי לראות שיש הרבה דברים במסורת היהודית שמעניינים אותי ומציעים הסתכלות אחרת על העולם – הסתכלות סביבתית".
במקביל ללימודי היהדות פנה ניר ללמוד פארמקלצ'ר, תורה סביבתית שאין לה שום קשר לעולם היהדות. "זו תורה במובן הלא דתי", אומר ניר, "זו תפיסת בעולם שפיתחו צמד אוסטרלים בשנות ה- 70 המחפשת פתרונות למה שלא עובד בעולם המערבי". הם התחילו לחקור כל מיני תרבויות עתיקות והגיעו לשלוש עקרונות שחוזרים על עצמם בכל התרבויות המקיימות. לניר שלושת העקרונות האלו מזכירות את המסורת היהודית שאומרת שהעולם עומד של שלושה דברים – על התורה, על האדם ועל גמילות חסדים. לעומת היהדות בפארמקלצ'ר מדברים על דאגה לאדם, דאגה לעולם וחלוקת עודפים.
ניר לימד ילדים אבל הרגיש שזה פשוט לא מספיק – כשפנו אליו כמה הורים מהשכונה והציעו להקים יחד בית ספר סביבתי הוא סרב להם – והציע משהו אחר במקום – להקים קהילה. לפני שנתיים הוא הקים את קהילת "אחו"ה בכרם-אקולוגיה, חברה, והתחדשות ערכית". הקהילה הפועלת בשכונת בית הכרם, אחת השכונות הותיקות בירושלים, מציעה לחברים בה קונספט של קהילה עירונית שמאגדת את חבריה סביב גינה קהילתית ופעילויות קהילתיות שונות שבאות להציע תחליף לתרבות הצריכה.
"אנחנו מנסים לפעול מלטה למעלה", מסביר ניר. בין השאר יזמו ניר וחבריו הצבה של קומפוסטר בכמה בניינים. "זה מודל שהופך בניין שלם לייצרן קומפוסט ומצמצם משמעותית את נפח הזבל של הבניין". כיום יש בשכונה כ-12 בניינים במייצרים קומפוסט. לדברי ניר, כל בניין מקבל תמיכה נרחבת הכוללת, פחי אשפה אישיים לכל הדיירים, חומר כתוב וגם סדנאות למבוגרים ולילדים.
בנוסף לפרויקט הקומפוסט, החלו חברי הקהילה לפעול גם בתחום החיסכון במים ואיסוף מי גשמים. לאנשי הקהילה נמאס שמי הגשמים זורמים לטמיון והם החליטו לאסוף אותם ולהשתמש בהם לצורך השקיית הגינות. בכוונתם להגיע לצבירת די מים אשר תספיק לצרכי הגינה הקהילתית שלהם בחודשי הקיץ.
תמיר מקווה שבעיריית ירושלים ובעתיד גם בעיריות נוספות יושפעו מהפעילות של קהילת אחו"ה וישתמשו במודל המוצלח שהוא וחבריו יצרו בכדי להפוך את ערי ישראל לירוקות יותר. החשיבות של הידוק המבנה הקהילתי בשכונות הוא לדעתו חלק חשוב מאוד מהצלחת פרויקטים מהסוג הזה.
"כשאתה לא מכיר את האנשים אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אבל כשיש קהילה הכל נראה אחרת - אנשים לא יכולים עכשיו לזרוק אשפה בשכונה. ההכרות ההדדית יוצרת מחויבות משותפת לרעיון מסוים וגם אנשים שחשבו שהם לא בעניין הסביבתי מתחילים לעשות למען הסביבה בלי שאף אחד לוחץ עליהם".
כתובת דוא"ל של הקהילה: kehila@achvabakerem.org. פרטים נוספים באתר האינטרנט.
רוצים לשתף אותנו באורח החיים הירוק שלכם? מעוניינים גם להשתתף במדור? פנו אלינו - yarok@nrg.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
