שמש יש, שטח יש, חזון אין
ועדת הסביבה של הכנסת יכולה לאמץ את הנימה הפסימית של דוח מקינזי או להחליט כי למרות המכשולים, לישראל יש הטכנולוגיה ובעיקר הרצון להפוך למדינה מתקדמת, שבריאות אזרחיה בראש סדר העדיפויות
הוועדה יכולה לעשות את אחד משני הדברים הבאים: לאמץ את הנימה הפסימית של הדוח, שהדגיש את המגבלות שיש לישראל בהפחתת גזי החממה, או להפך, להחליט כי למרות המכשולים, לישראל יש הטכנולוגיה ובעיקר הרצון להפוך למדינה מתקדמת, שבריאות אזרחיה והאוויר שהם נושמים עומדים בראש סדר העדיפויות שלה.
ייצור חשמל בתחנות כוח פחמיות הוא הגורם המרכזי לפליטת גזי חממה. הפתרון לכך הוא מעבר לאנרגיה נקייה, כלומר מעבר לייצור חשמל סולארי. כבר ב-2002 החליטה ממשלת ישראל שבתוך חמש שנים שני אחוזים מהחשמל בישראל יופק מאנרגיה נקייה. אולם בשנת 2007 ייצרה ישראל פחות מ-0.2 אחוזים מהחשמל שלה מאנרגיה נקייה - רחוק מאוד מהיעד המדובר.
גם דוח מבקר המדינה מ-2008, שהצביע על הכשל ביישום החלטת הממשלה, לא גרם לפקידים הממונים על יישום ההחלטה לצאת מקיפאונם. חוות לייצור אנרגיה סולארית דורשות שטחים לא מבוטלים.
בישראל של היום יש שטחים רבים שאפשר לנצל לטובת חוות סולאריות בלי לגעת בשטחים הפתוחים המשרתים את הציבור הרחב. בצמוד למושבים ולקיבוצים ישנם כיום שטחים חקלאיים, שניתן בקלות להסב אותם לצורך ייצור חשמל ירוק. לא מדובר בשטחים פתוחים שייגרעו מהציבור, אלא בסוג חדש של "חקלאות שמש", שדורש עד 500 דונם בכל קיבוץ ומושב, כחמישה עד עשרה אחוזים בלבד מהשטחים החקלאיים.
ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת יכולה וצריכה לתת את הדחיפה
יש לנו הידע לייצור חשמל סולארי, יש לנו השמש ויש לנו שטחים זמינים. ארצות אירופה הקרות כבר מייצרות גי'גה-וואטים של חשמל נקי, מדי שנה, בהרבה פחות שמש. לוועדה המתכנסת היום יש היכולת להיכנס לספר ההיסטוריה. אם הפוליטיקאים יציעו מנהיגות וחזון ויידעו לראות את הסיכוי - נזכה להיות חלוצים סביבתיים ונחזור לימים שבהם לימדו בעולם כיצד ישראל יודעת לנצל את השמש.
הכותב הוא נשיא חברת "ערבה פאוור", המייצרת חשמל סולארי