פיקוח נפש: פקחי הציד מפחדים?
האם ניתן היה למנוע את פעילות הציידים שפגעו בשוגג בראשה של אורית לוי בסוף השבוע? פקחי רשות הטבע והגנים חושפים בשיחה עם מעריב כי האיומים והאלימות של הציידים הבלתי חוקיים הובילו לירידה באיכות הפיקוח. הפקחים חוששים - והציידים עושים מה שהם רוצים
הבוקר צפויה אורית להיכנס לניתוח להוצאת הרסיסים ולתיקון העצם השבורה בארובת העין, שספגה את הכדור אשר חלף מילימטרים מבנה. "זה היה הסיוט הכי גדול שעבר עליי מימיי", היא אמרה אתמול בכעס כשהיא סובלת מכאבים, מנפיחות בפניה ובעיקר מטראומה קשה. "איך מאפשרים לאנשים לערוך ציד כל כך קרוב לבתי מגורים? שיצודו איפה שאפשר, ולא סמוך כל כך למקומות שיכולים לפגוע בחיי אדם".
"אני לא מבין
כאן בדיוק טמונה הבעיה: הציידים בישראל יודעים היטב מה מותר ומה אסור, כיוון שהחזיקו ברישיון ציד שסיפקה להם רשות הטבע והגנים. עם מתן הרישיון מתוודעים הציידים לכללים השונים,וביניהם גם ההוראה שאוסרת על ירי בטווח של פחות מ-500 מטר מקו בתי מגורים.
אבל השלל שצדו הציידים המדוברים באותו יום - שלושה חזירי בר - לא סיפק אותם והם המשיכו לרדוף אחרי הקורבן הרביעי שלהם, עד למרחק של כ-150 מטר מבתי המגורים של עין העמק. לכל ששת הציידים המדוברים, כולם בעלי רישיון, יש עברות ציד קודמות. לפי גורמים ברשות הטבע והגנים חלקם היו מעורבים בעברות קודמות של אחזקת נשק טעון בתוך רכב, וציד בלתי חוקי של צבאים.
ולמרות זאת, איש לא מנע מהם להמשיך ולהחזיק ברישיון וברובי הציד שברשותם. ששת הציידים נעצרו בעקבות הירי בשבת, אבל חמישה מהם שוחררו כבר באותו יום. הצייד השישי, שחשוד בירי באורית לוי, הובא אתמול להארכת מעצר בבית משפט השלום בנצרת, אולם שוחרר למעצר בית.
הירי בביתה של אורית לוי היה שיאו של תהליך הידרדרות באכיפת הוראות הציד הבלתי חוקי. פקחים ברשות הטבע והגנים, בעבר ובהווה, חשים שבתקופה האחרונה חל שינוי מדאיג באכיפת הוראות הבטיחות ובטיפול בעברייני ציד. בעבר הם היו באים במגע עם עבריינים שנתפסו בשעת מעשה, הן בעברות ציד והן בעברות כריתת עצים, אולם נתקלו לא פעם באלימות קשה, לעתים גם בסכנת חיים.
לפני שלוש שנים, למשל, פורסם סיפורו של אחד הפקחים, שפתח במרדף אחרי ציידים בלתי חוקיים באזור שמורת הר מירון. הפקח חסם את רכבם באמצעות רכבו ויצא לקראתם. ברכב הציידים הוא גילה דורבנים שניצודו בניגוד לחוק. הציידים לא התבלבלו והתחילו לחבוט בראשו באלה. בתוך המהלומות נפל אקדחו של הפקח ארצה ואחד מהעבריינים הרימו, דרך אותו, כיוון לעבר רקתו של הפקח ודרש ממנו להסתלק מהמקום. שלושת העבריינים נכנסו לרכבם ביחד עם אקדחו של הפקח ונמלטו.
המשטרה אמנם עצרה את העבריינים, אולם עוד באותו ערב הם שוחררו למעצר בית חלקי. כמה ימים אחר כך קיבל הפקח איומים טלפונים לביתו: "אנחנו יודעים איפה אתה גר, אז לא כדאי לך לעשות מזה עכשיו סיפור". והעונש? קנס של כמה אלפי שקלים ומאסר על תנאי בלבד. זמן קצר אחר כך ניסה פקח אחר למנוע ציד בלתי חוקי וספג בתמורה מכות נמרצות מהציידים, באמצעות אלה. זה נגמר, מבחינתו, באשפוז שנמשך ימים ארוכים בבית החולים.
פקחים ברשות הטבע והגנים בעבר ובהווה מעידים כי בתקופה האחרונה חל שינוי בהתנהגות הרשות מול עברייני הציד. חלק מהפקחים שהותקפו הועברו למקומות ולתפקידים אחרים, והפקחים החדשים שנכנסו לנעליהם קיבלו, לטענתם, הנחיה "להקטין מגע" עם העבריינים. "קיימת הנחיה כזאת, שאומרת לצמצם עד כמה שאפשר תפיסה על חם של עבריינים", מספר אחד מהפקחים.
"אנחנו מתצפתים במשקפות, באמצעי ראיית לילה, מצלמים ומשתמשים בציוד טכנולוגי מתקדם. אבל עצם החתירה למגע עם העבריינים הצטמצמה בצורה משמעותית, כדי למנוע תק פות אלימות נגדנו. כשאני נמצא בשטח ורואה את הציידים, אני לא ניגש אליהם. לציידים אין אלוהים. הם באים בחבורות גדולות, עם אלות, ונראה שאין להם בעיה להתעמת. ברגע שאספנו ראיות מהשטח אנחנו לעתים מגיעים לבתי החשודים יחד עם כוחות משטרה, ובמידת הצורך, מבצעים מעצרים".
פקח נוסף מאשר את הפרטים. "אף אחד לא רוצה למות בשביל דורבן או חוגלה", הוא אומר. "חיי אדם חשובים יותר. ברגע שמקרי התקיפות התרבו ולמערכת המשפט לא היה מענה ראוי שיגן עלינו, הרשות שינתה את שיטת העבודה. השיטה הזאת היא גם יעילה, אבל אין ספק שזה מוסיף ביטחון וחוצפה להתנהלות מלאת הביטחון ממילא של עברייני הציד. בסופו של דבר, אם הם בכלל יגיעו למשפט, העונש שלהם יסתכם בכמה אלפי שקלים ואולי במקרים קיצוניים במאסר על תנאי. במקרים רבים זה משתלם להם ביחס לשכר שהם מקבלים על השלל שהם תופסים".
יוחנן דרום, מנהל המחוז הצפוני של החברה להגנת הטבע מותח ביקורת חריפה על ההתנהלות של הרשות בכל הנוגע לאכיפת עבריינות הצייד. "הרשות צריכה להקים כזה קול צעקה כדי שדבר כזה לא יישנה", הוא אומר. "הרשות צריכה לדאוג שאותם אנשים שהכו את הפקחים ישבו בבית הכלא. לתת לפקחים את ההרגשה שהם יכולים להיות בטוחים. רשות הטבע והגנים ניסתה מאוד להחליק את העניין ולא להביא את זה לכותרות".
ברשות הטבע והגנים טוענים מנגד כי האכיפה דווקא התייעלה בצורה משביעת רצון. שם הודפים את הטענות כי הפקחים אינם חותרים למגע עם העבריינים ומוסיפים כי נוספו אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כגון אמצעי ראיית לילה ואמצעי תעופה המסייעים להם בפעילות האכיפה. "אנחנו תופסים הרבה ציידים לא חוקיים במגוון רחב של עברות בפריסה ארצית מהר הנגב ועד החרמון", אומר אלדד פלד, מנהל תחום הפיקוח ברשות הטבע והגנים. "בכל הארץ מתבצעת פעילות ציד לא חוקית שמטופלת בחומרה. רק בסוף השבוע האחרון התגלו ארבעה או חמישה אירועי ציד לא חוקיים באזורים שונים רחבי הארץ".
לדברי פלד, ברשות לא חלו שינויים בכללי האכיפה. "להפך, אני מכיר אכיפה בלתי מתפשרת בנושא הציד", הוא אומר. באשר לענישה, גם כאן מרגיש פלד שינוי לטובה. "אנשים שצדים חיות באופן בלתי חוקי צריכים, לדעתי, להיכנס לכלא, אבל המדינה לא מחמירה בענישה. לאחרונה עלה רף הענישה, ואנשים מקבלים קנסות מאוד כבדים, עונשים מרתיעים שכוללים מאסר על תנאי וחילוט של כלי הנשק. העונש הכי קשה שהצלחנו להשיג נגד ציידי חוחיות היה מאסר בפועל, שהומר בעבודות שירות. אנחנו דורשים בצורה עקבית להעלות את רף הענישה ובתי המשפט נענים. אנחנו לא מתפשרים. האכיפה בנושא הציד היא בלתי מתפשרת".
ברשות הטבע והגנים מציינים כי בשל בעיית אכיפת הציד הבלתי חוקי הוחלט בחודשים האחרונים להגיש תיקון לחוק הגנת חיות הבר. ההצעה תוגש בשנה הקרובה והיא נועדה לאסור באופן טוטאלי את הציד הספורטיבי בישראל. בעלי רישיונות ציד יוזמנו על ידי אנשי הרשות בלבד לדלל אוכלוסייה בתקופות מסוימות ובאזורים ספציפיים במטרה אחת בלבד - למטרת שמירה על האיזון האקולוגי בטבע.
נא להמתין לטעינת התגובות
