רוצה בנות
אחרי שחטף ביקורת בכנס "מה זאת אהבה" שנערך בבר אילן, דניאל אוחיון ממליץ ללמוד מפרשת השבוע איך לצאת לדייטים
כלל מסור הוא בידנו כי אין מילה מיותרת בתורה. הפלא הוא שבנושאים הרבה יותר חשובים בתורה ניתן לראות כי התורה מקמצת במילים וכי אפילו גדולי הפרשנים בתורה לעיתים מרימים ידיים בניסיון להבנת הנושא.
לעומת זאת בתיאורים בהם התורה מספרת על תהליך מציאת הזיווג של יצחק ועקב, אנו רואים הרחבה משמעותית (67 פסוקים בפרשתנו ו-30 פסוקים בפרשת ויצא – וכן,ספרתי) ירידה עמוקה לפרטים ואפילו חזרה עליהם עד לרמת השיחה הקטנה ביותר.
מכאן שישנו מסר שהתורה רצתה שלא נפספס. אם נרצה להגיד זאת במילים אחרות – רצתה התורה ללמד אותנו דרך ארץ בכל הנוגע לצורת מציאת הזיווג ולכן היא בחרה שני מצבים, המייצגים שני טיפוסים שונים שפוגשים במהלך הדרך אל אולם החתונות.
בסיטואציה הראשונה עליה קראנו בשבת נשלח אליעזר עבד אברהם כמתווך בכדי להביא אישה לבן אדונו. לאחר שהוא נושא תפילה להצלחת משימתו, קובע אליעזר קריטריונים ברורים בכדי לקבוע מי תהיה זו שתהיה אשתו של בן אדונו ועל זה הוא לא מוכן להתפשר. אני יכול לשער כי אילו הוא היה מבצע את אותו הניסוי בימינו אנו, הוא היה ממתין לא מעט זמן (ואני לא מדבר על שעות או על ימים) אך למזלו (ובהשגחת המסובב,כמובן) הוא מוצא אותה עוד בטרם הוא מסיים לדבר.
לעומתו, כאשר יעקב אבינו הולך לחרן, הוא יודע את מטרתו הכללית אך הוא לא מציב שום תנאים או קריטריונים ברורים להגשמתה. גם הוא נושא תפילה ובמקרה (או שלא), הוא מגיע לבאר בדיוק כאשר רחל באה עם הצאן ורבה עם הרועים.
יעקב מתגלה כג'נטלמן הראשון בתנ"ך כאשר הוא מושיע אותה מיד הרועים ואפילו לא מבקש ממנה תמורה (אירוח ולינה,בניגוד לאליעזר), ובכך זוכה באהבתה.
אם נחזור במנהרת הזמן לימינו אנו, ניתן להקביל את הסיטואציה הראשונה לאותם הטיפוסים (בנים ובנות כאחד) המגיעים לדייטים כאשר הם מצוידים בשאלון קבלה בן 4 עמודים לפחות בהם מכוסים כל הקריטריונים האפשריים – החל מרמה דתית, אורך הכיפה והשביס, רמת הכשרות הנשמרת בבית בפועל ועד לרמת טלוויזיה בבית, או כיסוי ראש מלא/חלקי לאחר הנישואין.
לרוב, טיפוס שכזה ירתיע את הצד השני והסיכוי שהוא ישמע
באמצע השבוע האחרון נכחתי בכנס שהתקיים באוניברסיטת בר אילן (בחסות אגודת הסטודנטים) שכותרתו היתה "מה זאת אהבה". האירוע שכלל את הקרנת הסרט "חוק הדתיים השלובים" ושיחה מפי יועץ נישואין התקיים בצילה של אותה הבעיה (או תופעה,כפי שקרא לה המרצה) ונכחו בו לא מעט רווקים (ועוד קצת יותר רווקות), שבאו לשמוע את הדרך לפיתרון בעייתם האישית.
רוב הערב הצליף המרצה ללא רחם בבני המגזר (וכנראה שבצדק), על התנהגותם אך הוא לא פתר את הבנות מאחריותן המשותפת למצב. לדעתי ולפי מה שהשתמע מההרצאה, ניתן היה למנוע את הזמנת המרצה אילו היו המורים לתנ"ך היו משקיעים קצת יותר ולא מורידים את הפרקים הללו במיקוד לבחינת הבגרות.
אז נכון, אין לנו ידיעה בכלל מי היו אותם אבות האומה, כי מול אותם ענקים אנחנו חגבים של ממש. נכון גם שאת סיפורי התורה לא ראוי להפוך לטלנובלות. אך אם כבר קמנו בבוקר והגענו לקריאת התורה בשבת, או עשינו 5 יחידות בבגרות בתנ"ך, למה שלא נלמד מניסיונם העשיר של אותם ענקים בכדי שלא נהפוך את המשימה של חיינו לדבר שהוא מעיק ומכביד מעבר למה שהוא.
דניאל אוחיון הוא בן 24, סטודנט לכלכלה ולוגיסטיקה באוניברסיטת בר אילן (ורווק כמובן)
נא להמתין לטעינת התגובות
