התנועה הירוקה – קדימה לשמאל
לכבוד יום הולדת שנה לתנועה הירוקה, ליבי בייקין שואלת ועונה. ראיון וירטואלי שלא היה על מדיניות, על אחוז החסימה ועל הקשר לאח הגדול
יום הולדת שמח?
שאלה: התנועה הירוקה קיבלה 28 אלף קולות בבחירות האחרונות. איך אתם רואים את ההישג הזה?
תשובה: תלוי את מי שואלים, את אנשי חצי הכוס המלאה או אנשי חצי הכוס הריקה. אנשי חצי הכוס המלאה יגידו שמדובר בהצלחה מסחררת למפלגה צעירה שהקימה את המנגנון שלה יש מאין תוך חודשים ספורים. העובדה שבירושלים, מכל הערים המסובכות והמורכבות, התנועה הירוקה עברה את אחוז החסימה, מדברת בעד עצמה. אנשי חצי הכוס הריקה יגידו, שפיצול הקולות בין שתי המפלגות שמכנות את עצמן ירוקות הביאה לכך שאף אחת מהן לא עברה את אחוז החסימה.
אבל התשובה מורכבת יותר, כמו שזה תמיד "מורכב יותר" כשבארגוני הסביבה עסקינן. המפלגה, שהזדהתה כמפלגה ירוקה, סביבתית, הקיפה במצע שלה נושאים שלא היו מביישים אף מפלגה גדולה, ואולי שמא המפלגות הגדולות הן שהיו צריכות להתבייש על כך שאינן מספקות מענה רחב ומקיף לכל התחומים שצריכים להטריד, ואכן מטרידים אותנו, כאזרחים.
שאלה: אז למה בחרה מפלגה שמצטיירת כמפלגה בעלת סדר יום חברתי, מדיני וסביבתי לצמצם את המסר שלה למסר הירוק ולאמץ מרצון תיוג של נישה?
תשובה: התשובה לשאלה נעוצה בהרכב הפעילים שב"מורכבות" המפורסמת. הפעילים של התנועה הירוקה, שעמדו בשמש ובגשם, שכנעו, חילקו פלאיירים ואירחו חוגי בית, הם רובם ככולם פעילים סביבתיים. גם אם המנהיגים שלהם יכולים לדבר באופן משכנע על הבעייתיות של מושג התמ"ג או על חשיבות רשת הביטחון הכלכלית, מרבית הפעילים עצמם הם ירוקים. כל כך ירוקים, עד שיתר המצע נשמע כמעט כמו מס שפתיים.
אבל לא כך הוא. סדר היום המורכב, הכולל גם עמדות מדיניות וחברתיות-כלכליות הוא אותנטי. הפער במסרים נמצא בין רמת ההנהגה לבין רמת השטח.
שאלה: אם באמת יש קשר בין עוני לזיהום סביבתי, או בין התחממות גלובלית להשקעה של המדינה בבריאות, ויש קשר כזה, לא ראוי היה לעדכן את האומה?
תשובה: זאת אכן שאלת השאלות. הבחירות האחרונות הציבו אותנו בפני כמה אמיתות עגומות על מצב השמאל החברתי והמדיני בישראל. ראשית, ההישג העצום של קדימה בבחירות בא באופן מובהק על חשבון מפלגות השמאל המסורתיות – העבודה ומרצ. יחד עם זאת, שתי המפלגות הללו תרמו את תרומתן לחידלון שפשה בשמאל. עמודי השדרה האידיאולוגיים של מפלגת העבודה – סוציאל דמוקרטיה ועמדות יוניות ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני – נעלמו כלא היו. מרצ הלכה והידרדרה מדחי אל דחי וכיום כבר
לא מהווה כוח משמעותי בזירה הפוליטית.
התנועה הירוקה בחרה להסתתר מאחורי האג'נדה הירוקה, ובכך היא עשתה טעות אסטרטגית. זוהי הזדמנות פז בשביל התנועה הירוקה לבוא עם שיח חדש, רעב לשנות, והרבה מאוד ניסיון בשטח. האנשים שמרכיבים את התנועה הירוקה הם לא אורחים לרגע במערכת הפוליטית. הם כולם אנשי מעשה בעלי ניסיון מצטבר עצום, שמסרבים לשחק את המשחק הפוליטי המסורתי. אם הנהגת התנועה תכיר בוואקום שנוצר ותבחר למלא אותו – השמיים הם הגבול.
שאלה: אבל המגרש הפוליטי לא מאפשר משחק לפי כללים אחרים. איך מפלגה שמכריזה על עצמה כמעט כאנטי-מפלגה מתכוונת להתמודד במגרש של הגדולים?
תשובה: זה המקום לחזור לשאלת 28 אלף המצביעים. כדי להפוך לשחקן משמעותי בזירה הפוליטית, אין ברירה אלא לשחק לפי הכללים. אנשים רואים היום "כוכב נולד", "הישרדות" ו"האח הגדול". הם לא מסוגלים לעכל אידיאולוגיה חובקת-כול ומסרים מורכבים. הנהגת התנועה הירוקה צריכה להחליט מה היא רוצה לעשות: לצאת למלחמה אבודה מראש על "חינוך שוק" המצביעים, או להיכנס לכנסת ולהתחיל לעבוד. המסר הירוק נתפס בעיני הציבור כמסר חשוב, אך רחוק מלהיות החשוב ביותר. רק בהצבה של אלטרנטיבה משמעותית לרפיסות השמאל כיום, התנועה הירוקה תצליח להגשים את החלום של מקימיה. עכשיו לא נותר להנהגה אלא להחליט.
ליבי בייקין היא יועצת אסטרטגית ומנכ"לית משותפת של חברת Point of View
נא להמתין לטעינת התגובות
