מיוחד: חייל מוסלמי על הטבח בפורט הוד

נאביד עלי שאה, אשר משרת בעיראק, רוצה לחנך את בנו לפי הקוראן, אבל הוא יודע כי הרצח בבסיס הצבא יחזק את התפיסות נגד האיסלאם

נאביד עלי שאה | 12/11/2009 17:04 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בסיס הכוחות המשותפים, בלד, עיראק. אני מוצב כאן כבר מזה ארבעה חודשים ומצאתי דרכים להתמודד עם המתח שנובע מהריחוק בן אלפי הקילומטרים ממשפחתי. אלא שלא הייתי מוכן למה שקורה כשהאלימות מגיעה אל יקיריי, שאמורים להיות בטוחים מכל משמר בבית בזמן שאני באזור הקרבות. בנוסף, המתקפה בבסיס פורט הוד בטקסס, שבוצעה לכאורה בידי מוסלמי כמוני, העלתה סט שונה של דאגות - לא רק לגבי משפחתי, אלא גם לגבי עיקרי האמונה הדתית שלי.

ביום חמישי עבדתי עד מאוחר והחלטתי להתקשר לאשתי שהייתה בבית בפורט הוד, כדי להודיע שאצלי הכל בסדר. היא לא ענתה. ניסיתי שוב. צליל תפוס. זה היה מוזר, אז השארתי לה מייל. היא הייתה אונליין.
 
אנדרטאות לזכר החיילים שנהרגו בפורט הוד.
אנדרטאות לזכר החיילים שנהרגו בפורט הוד. צילום: אי-פי-אי
 
שיחת הצ'אט שניהלנו הייתה כה סוריאליסטית, שבסופה העתקתי אותה לבלוג שאני כותב מאז הוצבתי כאן. בזמן שאשתי עקבה אחר הדיווחים החיים בטלוויזיה, נהיינו יותר ויותר מודאגים. שנינו חיפשנו בטירוף באינטרנט חדשות על סיפור הטבח המשתולל מרחק קצר מהבית שבו בננו בן השנה וחצי ישן בעריסתו.

יותר מכל דבר אחר, הרגשתי לחלוטין חסר אונים כשהקשבתי לאשתי בצד השני של קו הטלפון, בצד השני של העולם, לבד. כשהתגייסתי לצבא ידעתי שאשלח לעיראק או לאפגניסטן. אחרי שראיתי חברים הולכים ובאים משם במשך שנתיים, הרגשתי מוכן מאי פעם. כשהייתי שם, היה לי הרבה זמן לחשוב על הדברים, ולאט לאט המציאות בשטח מתחילה להתבהר.

ביום חמישי, חייל כמוני ישב מן הסתם בכסא שבו אני ישבתי, והסתכל בדלתות הנפתחות לרווחה שדרכן נכנס היורה. מה היית עושה אם יום רגוע ורגיל היה מופרע על ידי מתכת בוערת וכועסת? רץ? מתח? בא? אני לא בטוח מה הייתי עושה.

לבסוף נורה היורה ונלקח לבית החולים. הוא זוהה כמייג'ור נידל מליק חסן. לפתע הייתה תפנית חדשה בסיפור הנורא הזה. רשתות החדשות עלו מיד על שמו ועל הרקע האיסלמי שלו. לא יכולתי להאמין שלדת שלו היה קשר לזה. לא רציתי להאמין בזה. גדלתי בבית מוסלמי טוב, ועד להתקפות של ה-11 בספטמבר לא חשבתי אף פעם שמוסלמים יכולים להיות רשעים בשם האמונה. למרות חיי המוקדמים שהיו מוגנים, למדתי המון בשנים שעברו מאז.
עוד סיבוב של שנאה

נולדתי בסעודיה להורים פקיסטנים והיגרתי לארה"ב לפני גיל שלוש. גדלתי בחוף המזרחי, ואני קורא לספרינגפילד, וירג'יניה, עיר הולדתי, כי שם ביליתי את השנים הטובות של ילדותי. אחיי, אחותי ואני הלכנו לסאנדיי סקול כשגדלנו, אפילו שלמדנו על מוחמד ועל איברהים ולא על ישו ועל אברהם. אמי וידאה שנתפלל כל יום, שנקרא בקוראן ושנלמד ממנו.

ככה אני גם מתכנן לגדל את בני יוסוף. ועדיין, כשאני חושב על התגובה הגורפת בשבוע שעבר לחשיפת הרקע של היורה לכאורה, אני לא רואה איך הוא יוכל לגדול מבלי להיחשף לרעיונות השליליים שקשורים אסוציאטיבית לאיסלאם.

רוב הסטריאוטיפים האלה מגיעים מתוך תפיסות לא נכונות של האיסלאם

כפונדמנטליסט, כארגון קיצוני שחותר לשלוט בעולם דרך חוקי השריעה. מה שחסן עשה לכאורה בשבוע שעבר עלה בחיים ובפציעות חמורות של כמה מחבריי. אני שולח את תנחומיי הכנים למשפחות של החברים שנפלו.

ההתקפה יכולה גם להוביל לעוד סיבוב של שנאה שיופנה כלפי מוסלמים אמריקאים. בימים של אחרי הטבח אני מזכיר לעצמי להיות נוכח ויציב יותר בגידול בני. אלמד אותו לא רק להיות מוסלמי טוב, אלא גם להיות אזרח טוב. עם זאת, בינתיים אני מתרכז בללמד אותו את ה-א"ב דרך מצלמת הווב, מהמקום שבו אני מוצב. המרחק בין פה לשם, בין אזור המלחמה לבין מה שהיה באופן זמני עוד אזור של אלימות, מעולם לא היה גדול יותר.

נאביד עלי שאה הוא דובר בצבא האמריקאי בעיראק

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''חדשות חוץ''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים