"התיקון" של האסירים בכלא הטרור בלוב
צוות CNN זכה להצצה לתוך בית כלא שמור ביותר בלוב, שהקיצונים האיסלאמים אשר מוחזקים בו הסכימו לצאת נגד אל-קאעידה. כתב זר
כבר שנה שאנחנו בדיונים כדי להיכנס פנימה, היו לנו פגישות בבתי קפה, במלונות ובפינות רחוב. שלחנו דואר אלקטרוני, אינסוף הודעות טקסט ושיחות טלפון.
השיחות היו מול סאיף אל-איסלאם, אחד מבניו של מועמר קדאפי, והוא הבטיח לעזור. הוא מנהל משא ומתן עם הקיצונים האיסלאמים לשעבר שבבית הכלא על הסכם שלום שיהווה אתגר לאוסמה בן-לאדן. במשך זמן רב נראה שבנו של קדאפי זוכה לכתף קרה מכיוון גורמי הביטחון ועל כן חיכינו.
ניק רוברטסון בלוב. צילום מתוך CNN
רצינו לראות בעצמנו איך הוא הצליח לעשות שלום עם התנועה הג'יהאדית שניסתה להרוג את אביו ובשלב מסוים אף רצתה לחסל אותו. גם רצינו לדעת מהג'יהאדיסטים עצמם מדוע הם מוכנים לסיים את מאבקם המזוין ומדוע הם מוכנים לעמוד מול האידיאולוגיה של בן-לאדן.
ההימור גבוה – זו הביקורת האמינה הראשונה נגד בן-לאדן מצד תנועה ג'יהאדיסטית מאז פיגועי ה-11 בספטמבר. המערב המתין לזה וקיווה לכך, ועל כן רצינו לדעת איך זה עובד.
לפתע, אחרי כל ההמתנה, סוף סוף הצלחנו להיכנס לכלא. זה הרגיש כל כך סוריאליסטי. זה היה סמוך לחצות בערב חם של ספטמבר. הצל שיצרו הזרקורים רק הוסיפו לחוסר הוודאות.
נכנסו למבוך של קירות בטון נישאים ומגדלי שמירה, שבו מוחזקים רבים מהאסירים הביטחוניים של לוב. לפני קצת יותר מעשור, הממשלה דיכאה בכוח התקוממות במקום, כאשר לפי הטענות היא הרגה יותר מ-1,200 אסירים בפחות מ-24 שעות. זה היה פשע שמאז ניסתה הממשלה להסתיר.
אבל זה המקום שבו היינו יכולים להשיג את הסיפור שעשוי לגרום לרעידת אדמה בקרב קבוצות אסלאמיות קיצוניות ולהוות איום ישיר על אל-קאעידה.
כמו מסיבת תה
האנשים שבאנו לפגוש היו פעילי ג'יהאד קשים מתנועת הלחימה האיסלאמית הלובית, בעבר אחת מארגוני הג'יהאד הגדולים והטובים ביותר. בשנות השיא היא פעלה ב-17 מדינות, עם לוחמים שהתאמנו באפגניסטן ונלחמו בבוסניה. הם היו הדבר האמיתי.
הם גם זכו לכבוד במעגלים הג'יהאדיים, כשבן-לאדן ניסה לצרף אותם לאל-קאעידה במשך עשור. מנהיג הטאליבן, מולה עומר, התייחס בכבוד למנהיגים שלהם וסגנו של בן-לאדן שיבח אותם לא פעם.
מנהיג לוב, מועמר קדאפי צילום: אי-פי-אי
שער מתכת ירוק ענק על גלגלים חורקים נע לאטו ונפתח ברעש, חושף את המראה הביזארי של מה שנראה כמו מסיבת תה ענקית. אבל מסביב לשולחנות המכוסים באריגי פשתן לבנים לא היו אורחים רגילים של בתי קפה, אלא פעילי ג'יהאד מנוסים.
הם ישבו רגועים בחליפות בית הכלא הכחולות שלהם ושוחחו אלה עם אלה, בעוד מלצרים בחליפות לבנות הגישו בוטנים, תמרים ומיץ.
היה שקט לא פשוט כשהם ראו אותנו לראשונה. אחרי כל כך הרבה חודשים של משא ומתן קשוח כדי להיכנס, קיבלנו שיחת טלפון פחות משעה קודם לכן שבה נאמר לנו להגיע לכלא "במהירות", שם "מצפים" לנו.
הסוהרים נראו לא מרוצים לגבי מה שקורה. הם עמדו באופן מגושם
באחד הצדדים, עד שלבסוף נע קדימה אחד מהם והורה לאסירים להתחיל לשיר.
ואז, בהרמוניה עמוקה ומתואמת, הם החלו לשיר שבחים למועמר קדאפי. הפעם האחרונה שבה העולם שמע משהו מהאנשים האלה היה במהלך ניסיונות ההתנקשות שלהם נגד האיש שאותו הם מעלים כעת על נס. אבל זה שבר את הקרח והתחלנו לצלם.
היינו העיתונאים הראשונים אי פעם שנכנסו לכלא. אם היינו עלולים לעמוד בפני עוינות, זה היה הזמן. אבל במהרה הבנו שהאסירים מעוניים לפגוש אותנו בדיוק כפי שאנחנו רצינו לפגוש אותם. העברנו ארבע שעות של שיחות עם האסירים. רק לאחר מכן אמרו לנו אנשי הצוות של סאיף קדאפי שהם דאגו שאולי נקבל רק חמש דקות.
היציאה מהכלא אינה הסיבה
לכל אדם היה סיפור שונה, אבל כולם היו כלואים פה יותר מעשור. חלק נלחמו באפגניסטן, חלק היו בתאי לחימה במזרח התיכון וחלק רק היו מעורבים במבצעים בלוב.
הם אמרו לנו שמעשי העבר שלהם היו שגיאה, וכי הם ויתרו על המאבק כי האיסלאם אוסר על כך. כאשר שאלתי אותם אם הם עושים את זה רק כדי לצאת מהכלא, הם הכחישו זאת.
אוסמה בן לאדן צילום ארכיון: אי- פי
חלק מהמנהיגים שלהם היו בכלא קורב ל-20 שנה, ועל אף שלא יכולנו לדבר אתם ישירות, נאמר לנו מחברים אחרים בתנועה שהיציאה מכלא אינה הסיבה. הם היו שם כל כך הרבה זמן, אמרו, שזה כבר לא משנה אם יישארו מאחורי הסורגים. הם שינו כיוון אחרי בחינה עצמית עמוקה והתייעצות דתית זהירה.
האסירים אמרו לנו שהם לא יכולים לספר לנו הכל כי הם עדיין כלואים וחוששים מהסוהרים. אבל הם התעקשו שהם מקבלים אוכל, ואף אחד מהם לא נראה רעב.
כמה שבועות אחרי שביקרנו אותם, רבים מהאסירים שוחררו כחלק מההסכם שהם עשו עם הממשלה לסיום המאבק המזוין ושבו לבתיהם.
ברגע שהורו לנו לעזוב את האסירים, הם קמו מ"מסיבת התה" וצעדו לחלק אחר של הכלא. לא היינו אמורים לצלם, אבל עשינו זאת. זו הייתה דרך מוזרה לסיים את החוויה המוזרה.
כאשר שערי הברזל הגדולים נסגרו מאחורינו, הסתיים המבט החטוף שלנו לתוך האתגר הרציני ביותר כלפי אל-קאעידה מאז 11 בספטמבר. עזבתי בהרגשה שמשהו משמעותי מתרחש. אבל זה יהיה תלוי עד כמה האסירים שזה עתה פגשנו ישמרו על הצד שלהם בעסקה ועד כמה הממשלה הלובית תשמור על שלה.
ניק רוברטסון הוא כתב בכיר של רשת CNN. סרטו הדוקומנטרי "הקוד הג'יהאדי" על פריצת הדרך מול אל-קאעידה בלוב ישודר במסגרת התוכנית "סיפורים שלא סופרו" היום (ה') בשעה 15:00 ובשידורים חוזרים במהלך סוף השבוע הקרוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
