רבע ל-11, מאיפה נשיג אלכוהול?
הנוער לאן, שואלים, והוא בכלל לא נע לשום מקום. כמו תמיד חלק ממנו בסדר וחלק לא כל כך. אולי החוק החדש של איסור מכירת אלכוהול אחרי 23:00 יעזור. ואולי לא. שיחה אפשרית
אני אגיד לך חשבה. כולה בסרט אחרי הקטע שעשינו לזאתי. נו. ההיא שהבאת ממקושרים. אמרתי לך לא לפרסם את זה ביו-טיוב. כל השכבה שלה חושבת היא שרלילה עכשיו. אז אמרתי לה, תעזבי את שונטל. את לא כמוה בכלל. יש עלייך, איך אומרים – פירסט קלאס. ותדע לך אחי, אני כבר לא כמו פעם. מעדיף שזה יהיה בהסכמה, כמו שאומרים. אבל היא, אומרת לי לא. וככל שהיא אומרת לי יותר לא, אני עוד יותר בעניין.
ואז מה אחיך נזכר? זוכר,
שהיינו באילת ולקחנו את החדר עם הכרטיס שגנבנו מהזקן הזה? אז כל הבחורות שהבאנו, זוכר, זרמו וסבבה, חוץ מההיא, הבלונדה שלא הייתה בעניין. אז מה עשינו, זוכר? הבאנו לה שתייה מלמטה, ואז הכל זרם. חלק כמו חמאה. חוץ מהאמא שלה, זוכר? עשתה לנו, ''מה הקטע'', היא בת 13 איך עשיתם אותה שיכורה, כאלה. וואלה זוכר מה אמרתי לה – ''וואלה ידעה למה היא באה, ולא אני לימדתי אותה לשתות, רק שמתי את זה לידה".
אז מה אחיך פתאום חושב אפרופו זה? אולי נביא לה אלכוהול, יהיה מצב. אז אני מסתכל, כבר רבע לאחת עשרה, מאיפה אני אביא לה אלכוהול עכשיו, מאז החוק אין אחרי אחת עשרה. וכולי בעניין אתה זוכר. אז אני אומר לעצמי, יש לי עוד רבע שעה. ישר אומר לה, ממי, תיכף חוזר, לקחתי את הארנק ועליתי לאופניים של אח שלה להביא מהסופר, אתה יודע וודקה ותפוזים – שתזרום. ומה אחיך קולט? אין לי קסדה. אז איך אני אסע? ס'אומו, בסוף שיחקנו טאקי.