לא רק סטטיסטיקה: סיפורה של אישה מוכה
"זה התחיל במכה פה ושם. חשבתי שככה זה אצל כולם. הייתי אדם מחוק". לרגל יום התרמה לויצו כותבת נעמי על המאבק הקשה בחייה. מונולוג
זה המשיך גם אחרי שנולדו לנו חמישה ילדים. הוא איים עלי כל הזמן שיאשפז אותי בבית חולים לחולי נפש. שיוציא ממני את הילדים אם אני אתנגד. הוא לא נתן לי לצאת לעבוד, הייתי חייבת להגיד לו איפה אני נמצאת בכל רגע, לא יכולתי לצאת מהבית בלי האישור שלו.
עם הזמן למדתי להסתיר טוב את הסימנים, הפציעות הסתתרו תחת איפור כבד. אם במקרה מישהו הבחין במשהו ושאל מה קרה לי, הייתי עונה שנפלתי ונחבלתי.
הגננת של אחד הילדים שמה לב שהילד לא מוכן להיפרד ממני בבוקר, ולאחר שהלכתי הוא המשיך לשבת ליד הדלת ולבכות. היא הבינה שמשהו קורה בבית ופנתה למשרד הרווחה. כשבעלי שמע על כך הוא הרביץ לי ובעט בי, הוא כמעט הרג אותי באותו היום והכריח אותי לומר שלא היו דברים מעולם.
לפגישה עם העובדת הסוציאלית הגעתי צולעת מהמכות. אני הייתי אדם מחוק. בעלי חשב שיש לו אישה שנראית טוב מבחוץ אך הוא גם יכול להשתלט
העובדת הסוציאלית הפנתה אותי למרכז למניעת אלימות במשפחה. אני הגעתי גמורה, בלי אישיות, בלי רצונות, בלי מחשבה על החיים שלי ועל מה שקורה לי. האמנתי באמת ובתמים שאני לוקה בנפשי.
במרכז למניעת אלימות של ויצו התחלתי להיפתח קצת. עברתי שם ארבע שנות טיפול, במהלכן טופלתי באופן אישי. לפעמים גם הילדים שלי הגיעו לטיפול. זו הייתה הפעם הראשונה ששמעו אותי והאמינו לי.
לאחר ארבע שנות טיפול התגרשתי ממנו. כיום אני מנהלת חיים עצמאיים. אני לא יכולה להגיד שהפחד נעלם לגמרי. פחד המוות שליווה כל יום באותה תקופה כבר לא צף, אבל הפחד ישנו.
היום אני מאמינה שאפשר לצאת מזה. בימים אלה אני מתנדבת בקבוצה שעוזרת לנשים אחרות שהיו במצבי. אני מקבלת אותן בהתנדבות במרכז, דואגת לחבק אותן, אומרת להן שיש דרך אחרת ושאפשר לצאת מזה ולנהל חיים עצמאיים, לחיות, לעבוד, להיות אמא, להיפגש עם חברים, לבלות ואפילו למצוא זמן להתנדב ולעזור.
אני עדיין חברה בקבוצת נשים שעברו גם הן התנסות דומה ונתנו לי כוח. גיליתי את עצמי ושבעצם אף פעם לא הייתי אשמה. הרבה מקרים מסתיימים ברצח, אך יותר מכך - אלפי נשים חיות עם מוות נפשי. אני הייתי מתה מבחינה נפשית. ויצו הצליחה להחזיר אותי לחיים".
ביום שני, 30 בנובמבר, ייערך במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב ערב הגאלה השנתי של ויצו ישראל, שכל הכנסותיו יופנו לפרויקטים חברתיים של הארגון למען ילדים ונשים בסיכון.
הערב יכלול קונצרט חגיגי וחד פעמי של סימפונט רעננה, הזמרת נורית גלרון, זמרת הקלורטורה סיוון גולדמן ובניצוחו של המאסטרו גיל שוחט. במקביל תוצג בכניסה למשכן האופרה תערוכת צילומים של הצלמת קרן גילרמן בשיתוף דיירות מקלט לנשים מוכות של ויצו, תחת הכותרת "צילומים של תקווה". להזמנת כרטיסים: האגף לגיוס כספים ויצו ישראל; 03.6923776/5/9; orlim@wizo.org.
נא להמתין לטעינת התגובות
