צ'כיה העניקה אישור סופי לאמנת ליסבון
הנשיא קלאוס הוא המנהיג האירופי האחרון שחותם על מסמך הרפורמה באיחוד האירופי. האמנה תיכנס לתוקף בחודשיים הקרובים
קלאוס לאחר החתימה על אמנת ליסבון. צילום: אי-פי
הבוקר דחה בית המשפט העליון בפראג עתירה של סנאטורים המקורבים לנשיא שטענו כי האמנה החדשה תיצור "מדינת על" ותערער את הריבונות הלאומית של צ'כיה. השופטים קבעו אחרי בחינת המסמך הארוך כי הוא לא פוגע בחוקה ולכן אין מניעה לאשרר אותו.
בעקבות הפסיקה החלה ציפייה במערכת הפוליטית הצ'כית ובהנהגת האיחוד להמשך צעדיו של קלאוס, שידוע כאחד ממתנגדי חיזוק סמכויות האיחוד האירופי. אולם אחר הצהריים הודיע קלאוס כי בשעה 15:00 (שעון מקומי) הוא חתם על האמנה, וכי הוא מכבד את החלטת בית הדין על אף שאינו מסכים.
כבר בסוף השבוע האחרון הבהיר קלאוס כי לא יציג השגות נוספות לאחר פסיקת בית הדין. דבריו נאמרו לאחר שבפסגת מנהיגי האיחוד האירופי בבריסל הוא קיבל ערבויות הנוגעות למגילת זכויות האדם של האמנה, על מנת שיובטח כי גרמנים שגורשו מצ'כוסלובקיה אחרי מלחמת העולם השנייה לא יוכלו להגיש תביעות רכוש.
צ'כיה הייתה המדינה האחרונה שלא אשררה את אמנת ליסבון, אחרי שאזרחי אירלנד הצביעו בעד האמנה ובעקבותיהם אישר גם נשיא פולין את המסמך. האישור הסופי היום מהווה מכה עבור מנהיג השמרנים בבריטניה, דיוויד קמרון, שקיווה להעלות את האמנה למשאל עם בממלכה אם ייבחר לראש הממשלה הבא.
שינויים מבניים באיחוד
נשיא נציבות האיחוד האירופי, ז'וז'ה מנואל ברוסו, ציין אחר הצהריים כי בעקבות האישור הצ'כי עשויה האמנה להיכנס לתוקף כבר בדצמבר או בינואר. "הדרך הייתה מרתון של משוכות, אבל המשוכה האחרונה הוסרה כעת", אמר.
אמנת ליסבון, שנחתמה על ידי מנהיגי 27 המדינות בסוף 2007, צפויה לערוך שינויים משמעותיים בתפקוד האיחוד האירופי. בין השאר יתבטל הצורך בהצבעה פה אחד, אלא ניתן יהיה לאשר החלטות ברוב רגיל - למעט נושאי חוץ וביטחון, ביטחון חברתי, מיסוי ותרבות.
אולם השינוי המרכזי שתכניס האמנה היא מינוי של נשיא אירופה שיכהן
במשך שנה וחצי ויחליף את הנשיאות התורנית בין המדינות החברות. בפסגה בשבוע שעבר לא הצליחו מנהיגי היבשת להסכים על שמו של המועמד המוסכם והם יצטרכו לדון בסוגיה במפגש מיוחד.
המועמד המוביל היה ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, אולם בימים האחרונים נראה שמעמדו ירד לנוכח התנגדות בתוך מדינתו ובקרב חלק ממנהיגי האיחוד. גם נשיא צרפת וקנצלרית גרמניה רמזו כי הם מעדיפים מועמד פחות "נוצץ". בשל כך עלו שמותיהם של שר החוץ הדני יאן פיטר בלקננדה, ראש ממשלת פינלנד לשעבר פאבו ליפונן או ראש ממשלת לוקסמבורג ז'אן-קלוד יונקר.
נא להמתין לטעינת התגובות
