פתרון התעלומה? בין ההתחממות הקדומה לעידן הקרח
מדענים גילו חלק חשוב בפאזל האניגמטי של עידן הקרח. עם הפסקת התפרצות הרי געש לא היה מה שיאזן את רמות הפחמן והטמפרטורות החלו לצנוח. התוצאה: מצב האקלים לא יציב והכחדת רוב בעלי החיים
במשך כעשר מיליון שנה האקלים היה במצב יציב. ואז לפתע ההתפרצויות פסקו אי-פי
ממצאים חדשים ומפתיעים על הרי געש שיצרו את ההתפרצויות הגדולות ביותר בהיסטוריה של כדור הארץ, הם אולי החוליה החסרה שחיפשו המדענים בהבנת תהליך התקררות פתאומי וקיצוני שהתרחש על פני הכדור לפני 450 מיליון שנה וגרם להכחדה של כשני שליש מכל הזנים שהיו על פני הפלנטה.
לבה וולקנית שנפלטה מהרי הגעש אל האוקיינוס בתקופה הקדומה התנגשה עם אזור צפון אמריקה ויצרה את ההרים האפלאצ'ים- רכס הרים המצוי במזרח-צפון אמריקה, בהם נמנה גם הר מיטשל שמהווה את הנקודה הגבוהה ביותר בארצות הברית, ממזרח לנהר המיסיסיפי.
"המודל שלנו מראה שהרי הגעש הוולקנים פלטו פחמן אל האטמוספרה בו בזמן שהאפלאצ'ים סילקו אותו", אומר מאת'יו זלצמן, פרופסור למדעי כדור הארץ מאוניברסיטת אוהיו. "במשך כעשר מיליון שנים, האקלים היה במצב יציב. ואז לפתע ההתפרצויות פסקו, ורמות הפחמן האטמוספריות צנחו מתחת לאלו ששררו לפני תחילת הפעילות הוולקנית. זה מה שגרם לעידן הקרח", הוא אומר.
מקור השינוי
לפני כ-460 מיליון שנה, גשם חומצי עשיר בפחמן דו חמצני שהמטיר על סלעי האפלצ'ים החשופים התרכב איתם וגרם להתכלות האבן. תגובות כימיות לכדו את הפחמן אל תוך משקע שנסחף אל האוקיינוס, ויצר ריפים נרחבים שהשתרעו בימות באזור צפון אמריקה. האקלים החם והיציב תרם לשפע של זנים באוקיינוסים בעיקר חסרי חוליות וצמחי ים.
תנאי החממה על פני כדור הארץ ובאוקיינוסים נשארו יציבים כל עוד הרי הגעש פלטו פחמן אל האטמוספרה, בעוד האפלצ'ים ניקו אותה. אך לפני 450 מיליון שנה, פסקו לפתע ההתפרצויות הגעשיות. האפלצ'ים המשיכו לסלק את הפחמן מהאטמוספרה, ומכיוון שלא היה כעת מה שיאזן את רמות הפחמן, הטמפרטורות החלו לצנוח וכדור הארץ נכנס לתקופה של עידן קרח.
החוקרים נעזרו במודלים ממוחשבים כדי להשוות מדידות איזוטופים של יסודות כימיים, כמו סטרונציום
וניאודימיום, מסלעים באזור נבדה, פנסילבניה וווירג'יניה, לחומרים שנמצאו במרבצי אפר וולקני באותם אזורים. רמות הימצאותו של היסוד המתכתי סטרונציום הצביעו על כך שכמויות גדולות של סלע וולקני התפורר וחלחל אל האוקיינוסים באותה תקופה. ואילו רמות הנאודימיום הצביעו על הרי האפלצ'ים כמקור עיקרי של משקעי הסחופת. "ידיעת הפרטים הללו, יכולה לעזור להבנה כיצד פחמן באטמוספרה משנה את האקלים של כדור הארץ כיום", אומר זלצמן.
במחקרים הבאים מתכוונים החוקרים לבחון באופן מדויק יותר את התפקיד שהיה לאפר הוולקני העתיק. כאשר האפר הוולקני עלה לאטמוספרה והתפזר על פני העולם- יתכן שהוא צמצם את אור השמש וכך תרם לקירור כדור הארץ. זלצמן וצוותו מתכוונים לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח וקצרות הטווח של מעטה האפר שכיסה את הפלנטה.
נא להמתין לטעינת התגובות
