ח"כים מנצלים את חוק הבצורת למטרות פופוליזם

פוליטיקאים רבים, מטיבי ועד אריאל, החליטו לנצל את החוק החברתי, שיגרום לאזרחים לצמצם במשק המים, כדי למנף את הפופולאריות שלהם בציבור

אביב לביא | 1/11/2009 5:24 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אם חשבנו שמשק המים במצוקה, בא סוף השבוע האחרון והוכיח שהוא בצרות של ממש. הפוליטיקאים נכנסו לתמונה, ועכשיו יש סיבה אמיתית לדאגה. קבוצה של ח"כים, עם חיבור מחמם לב שמשתרע מאחמד טיבי ועד אורי אריאל, החליטו להתחפש ללוחמים חברתיים ולהמריד את הציבור נגד היטל הבצורת. אח, איזה אומץ: הפרלמנטרים הממוסדים שלנו קוראים למרי אזרחי! חבל רק שהם לא מתעלים את האנרגיות התוססות האלה למקומות שבהם באמת צריך אותן.

כשהמציאו את המילה "פופוליזם", לזה בדיוק התכוונו: הרי יש נושאים כה רבים - אפילו בתחום הסביבתי - שמצדיקים הקמת קול זעקה, ושדווקא בהם קולם של הח"כים נדם.

לפני שהן מתייצבות כמו ז'אן דארק בשערי רשות המים, יתכבדו הח"כיות תירוש, זוארץ ואדטו ויירתמו למחאת תושבי הדרום נגד הקמת התחנה הפחמית, יוציאו את עם ישראל לרחובות בגלל מפגעי התחבורה הציבורית בכלל והירושלמית בפרט וינפיקו מדריך להשתמטות ממסים כל עוד הנחלים בישראל ממשיכים לשמש כתעלות ביוב. מי רוצה לחלוק את הכנסותיו עם מדינה שגוזלת את המעט שהטבע נתן?

אבל מה לח"כים הנועזים ולבעיות האמיתיות הללו, אם אפשר לצאת למערכה נגד היטל הבצורת המרושע, ובאותה הזדמנות לגזור קופון נאה של חשיפה תקשורתית. לזכותם ייאמר שהם זיהו קורבן קל: הדרך להיטל הבצורת רצופה כישלונות אדמיניסטרטיביים ובלבול ביורוקרטי, העובדה שכספי ההיטל לא חוזרים למשק המים מקוממת, ועם ישראל הרי ידוע בחיבתו למסים. ההצלחה של מפקדי המרד מובטחת; הנזק למשק המים - מובטח גם הוא.
דווקא בהיטל הבצורת יש פן חברתי

החלק המגוחך ביותר בהתארגנות הח"כים היא הצגתה כ"חברתית". מה בדיוק חברתי במאבק נגד היטל הבצורת? הרי מדובר במס פרוגרסיבי, שפועל על פי העיקרון שמי שמשתמש יותר - משלם יותר. את עיקר נטל ההיטל יישאו על גבם בעלי הגינות הפרטיות או סתם אנשים שמשתמשים בכמויות מים מופרזות. כמה עניים בישראל מתגוררים בצמוד קרקע פלוס גינה? כמה מחברי העשירונים התחתונים משתמשים ביותר מ-16 מ"ק לחודש?

למעשה, דווקא בהיטל הבצורת יש פן חברתי: כל טיפה שנחסוך במשקי הבית, תגיע בסופו של דבר לרשות הרבים - לנחלים ולמעיינות שנשאבו, לשמורות הטבע, אפילו לפארקים ולגנים הציבוריים. כלומר, ההיטל יוצר תמריץ להעביר מים

מרשות הפרט לאתרי בילוי שאל רובם השכבות החלשות - אלה שהח"כים מתיימרים לדבר בשמן - יכולות להגיע וליהנות חינם. העניים הם הראשונים לסבול מכך שהנחלים מיובשים, המדשאות מצהיבות והכינרת מצטמקת.

במקום לחלק לעם עצות להשתמטות מהיטל הבצורת, פוליטיקאים אחראים היו צריכים לדרבן את הציבור להימנע ממצב שבו ההיטל יהיה רלוונטי לגביו. הרי לא מדובר בגזרה משמים: משק בית שינהג באחריות ובחסכנות, לרוב בלי פגיעה אמיתית ברמת החיים, לא יינזק אפילו בשקל. רק שעצות לחיסכון עוד לא הפכו שום פוליטיקאי לחביב הקהל ולצפות מחברי כנסת שיחשבו על עתיד משק המים לפני הרייטינג האישי זה כנראה קצת יותר מדי.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אביב לביא

צילום: דעות

כותב במעריב על ענייני איכות סביבה וכדורסל. מגיש את התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל. פרסם ספר על אוכל אורגני

לכל הטורים של אביב לביא

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים