נתניהו על רבין: ידעתי שפעל לטובת המדינה
"יצחק רבין היה הצבר האולטימטיבי שקשר את גורלו עם גורל העשייה למען עמנו וארצנו", אמר ראש הממשלה בנאום במהלך ישיבה מיוחדת של הכנסת. היו"ר ריבלין סיפר על הזווית האישית שלו מתקופת הרצח והדגיש: "לקחיו של רצח רבין רלוונטיים תמיד. ככל שאנו מתרחקים מאותו לילה, כך הולכים ומתחדדים לקחיו"
יחד עם זאת, סייג ראש הממשלה את דבריו ואמר: "עדיין קיימים בקרבנו מעטים שאינם מוכנים לקבל הכרעה דמוקרטית, ואינם מוכנים לקבל את עליונות החוק. הם אינם מייצגים את רוב רובו של העם על כל פלגיו, הם מהווים מיעוט קטן בשוליים.
"אבל כבר ראינו מה כוחו ונזקו של רוצח אחד. עלינו להוריע כל שימוש באלימות ולהפעיל את כל כובד משקלו של החוק ושל גורמי האכיפה מול כל ניסיון להשתמש באלימות".
ראש הממשלה התייחס למחלוקות הפוליטיות בינו לבין רבין, ואמר כי "רבין הכריע הכרעות שהאמין בהן, שחשב שהן חיוניות להבטחת עתידה וביטחונה של המדינה. כשהיה צריך להילחם הוא נלחם בעוז. גם בימים של אי הסכמה, רחשתי לו הערכה עמוקה. ידעתי שגם כשלא ראינו עין בעין את הדברים, הרי ששיקולויו והחלטותיו היו על פי אמונתו על טובת המדינה".
בישיבה נאם גם שר הביטחון, אהוד ברק, שאמר: "לא הייתה שעה קשה יותר ולא היה אסון מטלטל יותר למדינת ישראל, בכל שנותיה, מרצח יצחק רבין. הזעזוע, חשבנו, יוביל לחשבון נפש פנימי נוקב ולתיקון יסודי של תרבות הוויכוח הרעיוני והפולמוס הפוליטי בחברה הישראלית.
"זו ההיתה, למרבה הצער, אשלייה. אווירת האיפוק והריסון הייתה קצרת מועד. השבר הנורא, שחוו במשותף רוב אזרחי המדינה ללא הבדל השקפה, לא הניב התלכדות ואחדות ולא רקם גשרי אחווה,
לדברי ברק, "יצחק רבין חתר להביא את מדינת ישראל אל היעד הציוני האולטימטיבי: מדינה יהודית השוכנת לבטח בשלום עם כל שכניה, הזוכה ליוקרה ולמעמד ראוי בזירה הבינלאומית. היעדים האלה שאליהם ביקש רבין להוביל חייבים לעמוד לנגד עיניינו גם היום, ובדחיפות יתר. הדרך לשלום קשה ורצופת מכשולים, אך היא חייבת להיות בחירתה הריבונית הדמוקרטית של האומה.
ברק הוסיף ואמר, "אני יודע ואתם יודעים, שבציבור הישראלי יש גורמי שוליים מסוכנים, מגובים באידיאולוגיות דתיות קנאיות ובפסקי הלכה מוטרפים, שהדמוקרטיה הישראלית מעניינת אותם כקליפת השום. חוקי המדינה והכנסת לדידם, חסרי כל תוקף. יש בהם כאלו המצדיקים את רצח רבין, ולא מן הנמנע שיש בהם גם כאלה שאינם שוללים רצח פוליטי נוסף".
בניגוד לנתניהו, הבהיר ברק: "חוששני שלקח הרצח עדיין לא הופנם. כל מי שעיניו בראשו יודע שסכנת האלימות הפנימית לא פגה, והיא חמורה לא פחות מכל איום חיצוני. שעת המבחן, שעת ההכרעה הכואבת, תגיע ללא ספק. ראוי שרצח רבין ייזכר אז היטב, כדי שמדינת ישראל תצלח את המבחן בכבוד, בגאון ובאחדות דמוקרטית".
בישיבה נאם גם יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, שדיבר על עיצוב זיכרון הרצח בתודעה הקולקטיבית. "ארבע עשרה שנה חלפו כבר מאז הלילה ההוא בכיכר, מאז שלוש היריות, מאז איבדנו כולנו את שרידי תמימותנו", אמר ריבלין". "וארבע עשרה שנה, במונחים ישראליים, הן כבר חתיכת היסטוריה".
לדבריו, "עבור מאות אלפי ישראלים צעירים - שנולדו מאז, שבגרו מאז, שלמדו 'אודות' אבל לא חוו את זה, שבנפשם הצעירה לא צרוב לעד הרגע ההוא, שבו שמענו אנו את איתן הבר 'מודיע בתדהמה' – עבורם, יצחק רבין הוא רק עוד שם, כמו דוד בן גוריון, כמו מנחם בגין.
"אולי אנו היושבים כאן לא מבינים זאת, אבל כל הורה לילדים צעירים יודע זאת היטב: רצח רבין הפך, לאחר ארבע עשרה שנה, לדף בהיסטוריה. לאירוע שלומדים עליו בבית הספר. לאוסף של תמונות, נרטיבים, ומסרים מעובדים".
ריבלין התייחס גם לפילוג שנוצר בעם בעקבות הרצח ולהאשמות שנישאו כלפי גוש הימין. "בשנים הראשונות אחרי הרצח הייתי מאלו שזעקו, גם מעל במה זו, כי מי שכופר בכל עקרונות תהליך אוסלו, כמוני, לא רצח את יצחק רבין", אמר. "הייתי מאלו שזעקו, אל מול הוקעה גורפת של הימין כולו, אל מול האשמת חצי העם ביצירת התנאים לרצח - כי לא רצחנו את יצחק רבין.
קחו למשל את סיפור ההפגנה ההיא, בכיכר ציון, עם הנואמים במרפסת. עם פרובוקצית שלט ההסתה עם מדי האס-אס. אנחנו הרי זוכרים היטב מי היה על המרפסת בכיכר, ואנחנו גם זוכרים היטב אלו כוונות זדון איומות יוחסו לאחר הרצח לכל אחד ואחד מהם. ובכלל, אנחנו זוכרים היטב אלו האשמות הוטחו, לא רק בבנימין נתניהו, אלא גם באריאל שרון, באהוד אולמרט, ורשימת הנאשמים דאז עוד ארוכה. כל מתנגדי אוסלו סומנו כשותפים ברצח".
יחד עם זאת, הוסיף ריבלין, כי "השנה, ארבע עשרה שנה אחרי הרצח, אחרי שכל הגבולות בין שמאל לימין נמחקו, פתאום הבנתי, באיחור אמנם, שרצח רבין חלחל והשפיע, סוף סוף, על כל חלקיה של החברה. זה קרה למרות - ואולי אפילו בגלל – השימוש הפוליטי, המכוון, ברצח, ובזכרו של יצחק רבין, האיש והמנהיג".
לדבריו, "מי שהתנער, באמת או למראית עין, מנאמנותו הפוליטית הקודמת, זכה למחילה. נשכחו לו כל הפרקים האפלים. וראו זה פלא: דווקא המציאות הצינית הזו פתחה פתח ראשון להפיכת רצח רבין לאירוע היסטורי, לסמל, ללקח מהדהד, שכולם שותפים בו,שכולם לומדים ממנו, ושכולם מסוגלים להזדהות עמו.
"העובדה הזו גרמה למאות אלפי ישראלים לחוש שזה בסדר לכאוב את הירצחו של ראש ממשלת ישראל, אפילו אם אתה מאמין בזכותנו על כל ארץ ישראל. שזה בסדר להזדעזע מחילול השם הנורא, שממשיך לחולל הרוצח, אפילו אם אתה משוכנע עד היום שאוסלו הוא אסון. התברר לכולנו כי לקחיו המהדהדים של רצח רבין רלוונטיים תמיד, לכל אחד ואחד מאתנו. ככל שאנו מתרחקים מאותו לילה, כך הולכים ומתחדדים לקחיו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם